הוא התעורר מהנשיקות הרטובות שלה. קום קום היא לחשה לו באוזן,
קום כבר אתה יודע איזה יום היום?
היום זה החג של האהבה, אני כבר מחכה ליום הזה שבוע..מה תיקנה
לי היום?
לקנות ? הוא היתמם, 'אצלנו הרי כל יום הוא חג האהבה' ניסה
להתחמק אך ידע כי אין לו סיכוי היא אף פעם לא משאירה מקום
אפילו דלת קטנה פתוחה ליד המקרה, לאלת הספונטאניות..היא פשוט
מודיע ברשמיות על תאריכים מיוחדים שיש לציין, על המשמעות שלהם
וכמובן על המנהגים המקובלים שיש לבצע. ' אני רוצה מתנה רומנטית
ועדינה, אולי וורודה, אני מעדיפה סמל שימושי שיסמל את האהבה
שלנו, את כל העדינות שבעולם!'
הוא הבטיח כמו תמיד בחיוך אומלל כי יחשוב על משהו וזאת שלמרות
שהפעם היה אובד עצות יותר מתמיד ופחד בעיקר להיתפס כשבלוני
ברגע שייקנה לה פרחים ויין או ספר שירים נוגים.
בפתח החנות היה כתוב ' מוצרי אהבה לוהטים בשבילכם'. הוא הביט
לצדדיו בחשש ונכנס לחנות בביטחון מעושה. בימים רגילים לא היה
מעז להיכנס כך, באמצע היום ובאמצע העיר לחנות הזו שכן היו
עלולים לחשוב שהוא בודד חרמן שמחפש לעצמו חברות חדשות ומדובבות
אבל ביום כזה, שהוא חג האהבה זה כמעט מתבקש לנסות ולחפש דווקא
כאן מתנה. החנות הייתה ריקה מקונים ומוצרי אהבה נחו בודדים על
המדפים..וויברטור ענק הזדקר לעבר ביצי אהבה סיניות, ג'ל בטעם
תות הסמיק אל מול אזיקים וורודים, שוט מעור ישב כפוף ופזל לעבר
צינור יניקה משוכלל. הוא החל להסתובב בין המדפים מסוחרר מההיצע
ונבוך מהאפשרויות.
' אפשר לעזור?' הוא שמע קול נשי ועדין מאחוריו ומייד הופיעה
מולו דמות אישה מבוגרת שדמתה יותר לקופאית בסופר מאשר למלכה
דומיננטית. ' שלום, שלום, אני כאן בשביל חג האהבה' הוא התנצל '
רוצה לשמח את החברה שלי' הוא הגהג.
' אתה במקום הנכון אם כך! אפשר לעניין אותך בוויברטור? '
לשנייה הוא רצה להיעלם ולמצוא עצמו בסופר, בורר בין עגבניות
ואבוקדואים, בודק באצבעותיו  את טריות הלחם...' לא, אני לא
חושב, היא לא ממש צריכה וויברטור אם את מבינה למה שאני מתכוון'
אמר לבסוף.
המוכרת הרכיבה את משקפיה הקטנות על קצה אפה וסקרה אותו מכף רגל
ועד ראש, לשנייה התעכב מבטה על אזור חלציו, התעכבות שגרמה לו
להתעקם קלות.
'זה מה שאתה חושב! אתה חושב שהיא באמת גומרת הא? ' היא הרימה
את קולה
' כן אני חושב שהיא באמת גומרת' הוא הצהיר בביטחון נעלב
' היא רק רוצה לעשות לך טוב על האגו שלך, נשים לא גומרות באמת
ככה סתם..בוא תראה'
היא הובילה אותו לדלפק, הוציאה מכשיר קטן והטעינה אותו
בבטריות. למכשיר הקטן היה מחובר בחוט חישוק מגומי. ' אתה מלביש
את החישוק הזה על עצמך ומושיב אותה עליך. החישוק הקטן רוטט
ומרעיד לה את הדגדגן ואז, אוח, אז היא באמת גומרת'
' הממממ' הוא קירב מבטו
' תיגע!'
'אני לא יודע זה לא מחשמל?'
'נו תיגע כבר' היא ציוותה
הוא הושיט יד וזמזום קל הרעיד את אצבעו.
'כן, זה באמת נעים, נחמד, אבל זה נראה לי קצת מלאכותי כזה ככה
פתאום באמצע לעצור הכול ולהתחיל לסגור מעגלים חשמליים, אני לא
יודע..'
'אל תהייה אימפוטנט כזה' היא חייכה, ' תירגע, תיקנה לה את זה
והיא סוף סוף תגמור, אתה לא רוצה שהיא סוף סוף תגמור?''
'אמרתי לך' כבר הוא הרים את קולו 'היא גומרת!'
' מי גומרת?' נשמע קול גברי מתחת לדלפק וגבר נאה ולבן שערות
שנראה יותר כמו פקיד בבנק מאשר פדופיל סידרתי קפץ ונעמד.
' חברה שלו, חברה שלו גומרת'
פקיד הבנק סקר אותו מכף רגל ועד ראש
' כחחחחח איזה גומרת? איפה הוא חי?  בחלומות שלך אולי, נשים לא
גומרות ככה סתם, יש רק אחוז קטן של גברים שיכול להביא אותם לזה
וזה לא סביר, הסתברותית, שאתה חלק מהאחוז הזה'
שוב הוא ממש רצה להיעלם משם מיד ולמצוא עצמו מפקיד צ'קים בבנק,
חותם על הוראת קבע אך פקיד הבנק הניח את ידו על כתפו והוביל
אותו לצד השני של החנות ' כאן תמצא את מה שאתה מחפש' הבטיח לו
והוציא שתי אלקטרודות קטנות שחוט חשמל מחבר ביניהן. ' אתה מחבר
את שתי אלה לפטמות שלה, מפעיל, ואז אתה שומע מה זה צרחות!'
' אני מחפש מתנה לחג האהבה'
'נו, והיא תאהב אותך מאוד אם תקנה לה את זה, או את זה' הוא
הוציא שקית שמכילה עשרות כדורים וורודים וקטנים ' תן לה לבלוע
שניים כאלו והיא ישר בעננים.
' לא נראה לי שהיא ממש צריכה את זה'
'רוזי' צעק פקיד הבנק לקופאית בסופר מהצד השני של החנות ' לא
נראה לו שהיא ממש צריכה את זה' ושניהם פרצו בצחוק מתגלגל.

בארוחת ערב במסעדה שלהם, לאור נרות ולצלילי חויליו אינגלסייס
הוא הסתכל עליה מסתכלת עליו ואמר ' אני רוצה לאהוב אותך ככה גם
בשנה הבאה, לא ידעתי כל כך מה לקנות לך ובסוף קניתי לך את זה'

הוא הוציא את אהבה בימי כולירה של מרקס והיא נעמדה לא מאוכזבת
ולא מאושרת, אמרה ששמעה כי זה ספר טוב ונשקה לו על הלחי.

כמה שעות אחרי שכבר שבעו הם כבר היו ערומים על מיטתו שכן אי
אפשר לסיים את חג האהבה ללא מעשה האהבה עצמו. כל המנהגים כולם
- המתנות, הארוחות והברכות הם התפאורה של הדבר האמיתי והוא,
הדבר האמיתי, מרגיש קצת אחרת בחג האהבה, יותר סמלי, טקסי.
מלופפים ומזיעים הם נעו מחוברים, רועדים הם לחשו לחשים לא
מובנים. שהוא הרגיש שהנה הוא מתקרב לקראת סופו של הטקס עבורו
הוא ניסה לחשוב על חגים ומועדים קצת פחות רומנטיים, דמיין את
בני ישראל ומכות מצריים, ראה את ישו מובל מוכה וחבול, את הימים
הנוראיים ואת חורבן הבית ולבסוף לא הספיק לו דמיונו והוא הפסיק
לנוע מזיע ומתנשף.
' היה לך טוב?' שאל והדליק סיגריה
' כן, מתוק שלי, היה לי טוב, חג שמח' ניא נשקה לו
' את גמרת נכון?'
' כן'
'אני מתכוון, גמרת באמת?'
היא קמה והלכה לשירותים.