|
אבנייך קרות על לחי לוהטת
ריחן עור
מגען אור
ירושלים
נשקיני על שפתיי
זובי מתיקותך
השורפת
על לשוני
סובי
שבע פעמים את זיכרון אבותיי
את
המקודשת
שאיני
על תומתך עזאזלה
בין דמי
בנייך
לשירי מהללייך
היי את
עיר שלם
ירושלים |
|
|
אני זוכר, אני
זוכר, אז,
כשהתחלתי לדבר
עם הבקבוק, אז
את צחקת.
אל תגידי שאני
לא מצחיק אותך. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.