כל צעד שעשיתי בתקופת צעירותי
היתרגם בפירוש כאחוז ניכר של הצלחה
ורוב הפסיעות שדרכתי אחרי כן,
הצביעו על ירידה במידת השגשוג
ובכל זאת המשכתי ללכת.

וכל שיר שהלחנתי,
היה בו הרבה מן המלכותיות הבלתי מחושבת,
מעין פרץ השראה ירקרק שריח חציר לו,
אך שדהה ונתפוגג ונגוז עם השנים
רק משום שצל מסחריות דקיק
רדף אחריו כמאיים להתמזג בו
עד שנכבש.

וכשרציתי לדבר, דווקא אז אלמו מלותיי,
להכעיס הן שתקו לפתע
ואני לא הצלחתי לקשור מהן משפט שלם
שיביע רעיונית את שרציתי לומר.
מה שיצא היה מעין קליפת גבבה מחוסרת עסיס הפרי,
פאות לחייה מתחנחנות בפני רואיהן
והיא כולה נופת צופים.

ובעת ההיא מתי ומיד חייתי בשנית
תקופה שלמה בזמן מועט.