דוד אוחיון / קאבוי של חצות |
רוכב לעבר השקיעה
בשעה של צבעים אמיתיים
אגמים של אור
של השתקפות
ומים חמים לטבול בהם
לחמם את גופו הקר
מבדידות , מרחמים .
יש משהו בעצמי
אני מרגיש אחרת , טוב
עזבתי בלי לצאת
חזרתי בלי להכנס
ולא , ולא שמתם לב .
הלב במקום אחר, רחוק
איתה , שלה משהו
לנשום איתה עוד פעם
אויר של ביחד .
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|