את רוצה לבוא לעוף איתי? שנצא לטיול בעקבות הכנפיים שלנו?
את הרי יודעת שאנחנו עפות כל כך טוב, וביחד אנחנו יכולות להגיע
למקומות רחוקים ויפים, המקומות שהיית נשארת בהם תמיד אם רק
היית יכולה.
אין גבול לגבהים שאנחנו יכולות להגיע אליהם. תרקדי איתי בבקשה,
זו כבר התחלה טובה, זו ההתחלה למסע שלנו בשמיים. תצחקי יפה
שלי, תצחקי... אני לא רוצה לראות אותך בוכה ועייפה, מותשת
מהחיים שלך, מהבחירות שעשית. אני מחכה לחיוך שלך, לעיניים שלך
כשהן מלאות אור ושמחה.
אני זוכרת זמנים בהם היית כמו חלום, חיית בחלום, עשית הכל כמו
שרק בחלומות אפשר.
תעופי איתי, תרקדי רק מהלב, אל תחשבי על מה שנכון וצריך, זה לא
חשוב עכשיו. תשכחי מהכל חוץ ממך. לא אכפת לי אם תשכחי גם ממני
כל עוד שתהיי מאושרת באמת. מאושרת לא כי את עושה דברים כמו שאת
"אמורה" לעשות. זה לא עושה אותך באמת מאושרת, זה אולי גורם
להרגיש קצת טוב עם עצמך, להיות גאה בעצמך כי את חיה עם הרגליים
על האדמה, כי את לא מרחפת. אבל אני לא היחידה שיודעת שזה לא מה
שגורם לעיניים שלך לזרוח, ללב שלך לצחוק.
בואי לעוף איתי, נעוף לאן שתרצי. בואי נרקוד, תבחרי את המוזיקה
שאת אוהבת.
תשחררי את הכנפיים שלך מהכבלים של האדמה, תני לרוח להוביל
אותך...  את לא בסדר עכשיו, ואת יודעת שזה נכון, שאת רוצה את
החופש שלך בחזרה, לעשות דברים כי את באמת רוצה לעשותם.
את רוצה לעוף איתי.
אז תעופי.



אוגוסט 2002