חורף חורש מזימות
מגשש את דרכו תחת מיטות
מוכות רעב
גבישי קרח מתגבשים לכדי
כלובים בנפשות
מתפללות שזוג ידים
ילטף מהן
נוזלי גוף בלילה.
אוויר צונן מסיט אותי לקרוא לקור
שלך לזחול אלי.
שרועה לא תנועה גופתי רוצה רעד
כמו זה שהיית מוזג בי
קהות התחושה של שפתי
מתפוגגת
בלי כחול אצבעותיך.
עוד מעט אוכל להניען לומר:בוא.
לא היה לי בית
חם כמו סורגיך.
| 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.