שוב הכמיהה הזו לחום,
למגע אוהב.
שוב הריקנות המשתלטת,
חוסר הסבלנות.
הלילות כמו ימים,
שינה טרופה,
עטופה בכאב וסיוטים.
חוסר איזון.
איפה הוא,
האביר על סוס לבן שאמא תמיד אומרת שיגיע?
עד היום בא הכל חוץ מאביר.
באו מכשפים, באו לוחמים
אפילו באו נסיכות.
ורק הוא לא בא,
ואם התגנבה לה איזו מחשבה שהוא בא,
הוא זה האביר,
מסיכתו ירדה, והתגלתה האכזבה.
איפה החום? איפה החיבוק התומך?
לאן נעלמתם?
ועכשיו שנעלמתם,
מה נישאר? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.