"את רוצה לאכול משהו?" היא שאלה בקול הצרוד שלה, כאילו איכפת
לה, אבל לא באמת היה לה איכפת...
האמת היא שבדרך-כלל אני מסרבת אם שואלים אותי שאלות כאלה. אבל
הפעם הייתי די רעבה אז אמרתי לה שכן, ואפילו לא טרחתי לומר "אם
זה לא מפריע...".
היא הייתה מופתעת לחלוטין מהתשובה שלי. היא שאלה אותי "מה
פתאום את עונה לי בחיוב?". משועשעת מהשאלה עניתי לה את התשובה
הפשוטה ביותר- אני רעבה. שאלת אותי אם אני רוצה לאכול, אז למה
לא?...
עכשיו היה ברור לגמרי שהיא מופתעת. היא אפילו הייתה קצת בהלם
מהתגובה שלי, אפשר אולי לומר מהישירות שלי. לרוב אני נורא
ביישנית, כמעט לא גורמת לאחרים לטרוח בשבילי. אני משתדלת שלא
להפריע לאף-אחד, והיא רק שאלה אותי מתוך נימוס "אם בא לי לאכול
משהו?...", מתוך ידיעה שאני עומדת להגיד לא, כי אני ביישנית,
או פרייארית כמו שכולם אומרים עלי, או אולי סתם לא רעבה...

"אז מה את רוצה לאכול?" היא שאלה אותי והיה אפשר להרגיש את
הכעס בקולה.
אבל לא ממש היה לי איכפת. ביקשתי לאכול מה שיש- אבל שיהיה
טעים, וחייכתי חיוך תמים, שעיצבן אותה עוד יותר.
"יש במבה בארון, את יכולה לקחת לך...", היא ענתה לי. כנראה
חשבה שתוכל להתחמק ממני בקלות. אבל לא הפעם.
"במבה זה לא אוכל...זוכרת?" השבתי לה, מרגישה שאני מצליחה
להכניע אותה, "להכניס" לה. היא התפתלה כמו נחש בכיסא שעליו
ישבה, ואולי זה קצת מגעיל להגיד, אבל נהניתי מכל רגע, וצחקתי
לי מבפנים כל-כך חזק.

"זה היה כשהיית קטנה...היום את כבר גדולה..." היא ניסתה למצוא
תירוצים. אבל אני כבר עברתי את השלב שחשבתי שהיא חכמה ויודעת
הכל. היום אני כבר מבינה שהיא לא. אזרתי אומץ ושאלתי אותה-
"גדולה מספיק כדי לאכול במבה, שאת טוענת שזה זבל, אבל קטנה מדי
ללכת לסבתא לבד, או לעבוד בערבים?".
הרגשתי כ"כ טוב. הרגשתי שאני מכניעה אותה והנה עוד רגע היא
תרים ידיים.
ואז זה הגיע..."טוב, אז אני אכין לך משהו...חכי כאן כמה דקות".
היא נכנעה. ואני ניצחתי. חייכתי לי מבפנים, חוגגת את הניצחון
הקטן שלי.

אחרי כמה דקות היא חזרה עם צלחת פלסטיק כחולה ומפית צהובה. היא
אמרה לי לשבת על הכיסא ליד השולחן, אז ישבתי. ואז היא נתנה לי
את המפית, ושמתי אותה על הברכיים.
"לא", היא אמרה. "אין צורך. את המפית תשאירי לאחר כך". לא כ"כ
הבנתי, אבל עשיתי מה שהיא אמרה. קיפלתי חזרה את המפית והנחתי
אותה על השולחן. ואז היא שמה על השולחן את צלחת הפלסטיק
הכחולה, עליה הייתה מונחת חצי פיתה עם גבינת זיתים. ואני בכלל
לא אוהבת זיתים.