יומם וליל אני עליה מסתכל.
היא לא יוצאת לי מהראש, גורמת לי לרצות אותה.
לפעמים אני מרגיש כאסכופה נדרסת בגללה.

לעיתים אני מרגיש כרודן, השולט בה.
אבל אף פעם, אף פעם, אני לא נשקתי לה.
תמיד התכרבלתי איתה, שיחקתי איתה...אבל עכשיו,
אני רק רוצה לנשקה.
ושהאהבה שלי אליה תמצא משמעות גשמית.

לא עוד חיקויים לה, או מכשולים אליה, רוצה אותה נטולת קשקשים.
לראות את יופיה המסנוור את עיניה הבוהקות לכל.
לקולי היא נשמעת, כילדה המשחקת מחבואים.

אני מחכה לה, דרוך בכלי, מצוייד במשטח, עם הרבה רצון
ותושייה שהיא תבוא, לפני בוא השנה החדשה.

אז קדימה, אני מחכה, עשי את  הצעד הבא, כדי שפגישתינו
לא תהיה הפגישה האחרונה.