Jeremy
סצנה 1: בית ספר, יום, תצלום מבחוץ לבית הספר. רואים את
הכתובית "8 בינואר 1991 יום שלישי 9:45 בבוקר" ואז עוד כתובית
"היום". רואים ילד במסדרון מוריד את התיק שלו על הספסל ומתחיל
לפשפש בו. ברקע מוזיקה דרמטית מאוד. (אין שום סאונד בתמונה
הזאת) הילד מוציא ספר מהתיק, עושים עליו קלוזאפ על האוזן שלו
ורואים אותה קופצת מצליל מאוד חזק. הוא מפיל את הספרים על
הרצפה ומסתכל על הכיתה שמולו. רגעים אחרי ילדה רצה החוצה בריצה
מהכיתה. הוא מתקרב לאט בסקרנות לבדוק מה קרה. קלוזאפ על
העיניים הרועדות שלו. ויוצאים בפייד שחור  לאחר מיכן כתוב בלבן
על שחור. "סרט זה מבוסס על סיפור אמיתי."
סצנה 2: בוקר, בית של אמא. רואים את ג'רמי קם בבוקר מסתכל על
השעון שלו ושם לב שהשעה 8:00 בבוקר הוא קם בריצה ועצבים.
                                         ג'רמי
אימא, אמרתי לך להעיר אותי מוקדם, אמרתי לך שאני צריך לקחת את
התיק שלי מהדירה של אבא. עכשיו אני לא יספיק בחיים.
                                         אימא
מה אני יכולה לעשות? מה אני אשמה שיש לי הרבה על הראש.
                                    ג'רמי(לעצמו)
נו, ברור שזה לא אשמתך. זה עבודת פרך להעיר אותי, זה לוקח חמש
שניות אבל זה יותר מדי עומס מה?
סצנה 3: בבוקר, דירה של האבא, הדירה די מסודרת, שומעים את
ג'רמי נלחם בדלת עם המפתחות. המצלמה עולה למעלה ומראה על השעון
8:10. אבא של ג'רמי יושב עם עיתון ושותה קפה. ג'רמי הולך
לכיוון החדר המצלמה עוקבת אחריו במצב נייח. רואים את ג'רמי
מבצבץ החוצה מהדלת. הוא מתכופף וקושר את השרוכים שלו. ברקע
הרחוק קולטת המצלמה את העיתון שמסתיר של אבא שלו.
                                      ג'רמי
אבא, איפה הספר של ספרות. אבא? אבא!? אתה שומע אותי!?
רואים ברקע את האבא מוריד את כוס הקפה שלו. ג'רמי קם והולך
לכיוון שלו.
                                      ג'רמי
אבא!
ג'רמי מוריד לו את העיתון.
                                      אבא
מה אתה עושה.
                                      ג'רמי
למה אתה לא מקשיב לי?
                                       אבא
הייתי קצת מרוכז פה. מה אתה רוצה?
                                       ג'רמי
קנית לי את הספר שאמרתי לך, ההוא בספרות.
                                        אבא
ספר?
                                       ג'רמי
אני לא מאמין.
ג'רמי מסתכל על השעון ורואה שהשעה 8:12.
                                       ג'רמי
יופי מצוין, פשוט מצוין אני יאחר. אתה יכול לתת לי טרמפ?
                                        אבא
אני לא יוצא עכשיו.
                                        ג'רמי
אתה יוצא מפה כל הזמן ב- 8:15 מה הקטע.
                                         אבא
אין לי זמן לזה, אני פשוט לא יכול לתת לך טרמפ. תפוס אוטובוס.
                                         ג'רמי
אין שום סיכוי שאני יגיע בזמן עם אוטובוס, הם עוברים רק פעם
ברבע שעה. ואני צריך כל הדרך לעמוד, כי יש בשעות האלה אלף
תלמידים על האוטובוס.
                                         אבא
יחד אתך הם היו 1001.
                                        ג'רמי
אין לי זמן לזה אני רץ.
סצנה 4:בית הספר, יום, עולה כתובית " 3 בינואר 1991 יום
חמישי 8:30" רואים את ג'רמי מגיע לבית הספר. רואים את הכיתה
שלו באמצע שיעור. הוא נכנס בליווי התנשפויות.
                                      המורה
ג'רמי יש לך בעיה לנשום.
                                        ג'רמי
איך לא המורה, אני מסתכל עליך.
                                      המורה
לך תירשם במזכירות ותביא פתק.
ג'רמי מסתובב ויוצא מהכיתה וסוגר מאחוריו את הדלת.
סצנה 5: בית ספר, שעת הפסקה. ג'רמי יושב לבדו בכיתה, בקצה
הרחוק. משחק עם הרוכסן של התיק שלו. המורה מקודם נכנסת לכיתה.

                                       מורה
ג'רמי?
ג'רמי נבהל.
                                       ג'רמי
מה?
                                       מורה
אין לך היום פגישה עם היועץ?
                                       ג'רמי
שיט!!!
סצנה 6: מחוץ לחדר היועץ, במשך היום. היועץ פותח את הדלת
למשרד שלו, ג'רמי מגיע מאחורה.
                                      ג'רמי
היי.
                                        יועץ
היי, ג'רמי, מה המצב.
                                       ג'רמי
אה, חרא.
                                        יועץ
למה אתה נשמע מדוכא?
                                       ג'רמי
אה זה משהו...
                                        יועץ
לא חשוב, נדבר על זה בפנים, דרך אגב מה קרה לאבא שלך?
                                       ג'רמי
מה קרה לו?
סצנה 7:בית הספר, ג'רמי בטלפון ציבורי. רואים כתובית. "15
דקות לפני."
                                      ג'רמי
אבא אתה לא יכול לעשות את זה, זה כבר הפגישה החמישית החודש
שאתה מפספס.
(מפסיק לרגע) אני יודע שזה הפעם באשמתי כי לא הזכרתי לך, אבל
אתה יכול לזכור בעצמך
אתה יודע.  
סצנה 8: חדר היועץ, רואים כתובית "40 דקות לאחר מכן"
                                       יועץ
תיראה ג'רמי, אני חושב שאתה לוקח את כל העניין ברצינות יתר.
הרעיון הוא שאם תמשיך לוותר ותחשוב שכל העולם נגדך ושאין לך
שום מזל בגרוש. אז העניינים פה לא התקדמו.
                                ג'רמי(בזלזול)
כן, אני יודע.
                                       יועץ
תבין, שורה תחתונה, אתה יכול להמשיך לבוא ואני יכול להמשיך
לדבר, ואתה יכול להמשיך להזיז את הראש שלך בתנודות קדימה. זה
יהיה כיף, אבל אנחנו לא נגיע לשום מקום. אתה צריך ליישם את
זה.
                                      ג'רמי
איך?
                                      יועץ
אתה יודע מה, אני רוצה שתציב לעצמך מטרה ותשיג אותה בלי לוותר
עליה. וספר לי על זה בפגישה הבאה שלנו.
                                 ג'רמי(עם חיוך)
נשמע מגניב אני ינסה את זה.
                                  יועץ
זה היה כל כך קשה?
                                 ג'רמי
מה?
                                  יועץ
לחייך.
ג'רמי דופק חיוך ואז יוצא החוצה ואומר להתראות. איך שהיועץ
סוגר את הדלת, החיוך יורד מהפרצוף של ג'רמי.
                                  ג'רמי
תציב לעצמך מטרה גם כן, יא הלה איך התחיל כל החרא הזה.
סצנה 9: בית ספר, אחרי לימודים. רואים כתובית. "חודשיים וחצי
לפני" רואים שני ילדים מתקרבים לכיוון ג'רמי שיושב על החומה.
ג'רמי קולט אותם ופונה אליהם.
                                   ג'רמי
תראו חברה אני מצטער. אני חדש וזה, אני לא הבנתי שפגעתי בכם
אני מצטער.
                                 בחור1
זה לא יספיק לך.
בחור1 תופס אותו בצוואר ובחור2 מוציא סכין. ג'רמי שם לב
לסכין. פה נחתכת הסצנה.
סצנה 10: צהריים אחרי הלימודים, בית של אבא. ג'רמי יושב על
המיטה שלו יושב ומחייך, אז הוא נשכב ומחייך. פתאום מצלצל
הטלפון. הוא הולך לענות.
                            ג'רמי(לעצמו)
ואני חשבתי שיהיה לי יום טוב. הלו?
                                  מורה
ג'רמי, מה קרה היום?
                                   ג'רמי
מה קרה?
                                   מורה
אתה היית צריך להיות בריתוק אחרי בית הספר.
                                    ג'רמי
כן? באמת?
                                   מורה
איחרת פעם שלישית השבוע ושוב לא הבאת את הספר.
                                   ג'רמי
כן, אבל לא אמרת במפורש.
                                   מורה
היית צריך להגיע למסקנה לבד, אני רוצה שתישאר מחר שני שיעורים
אחרי סיום היום שלך.
                                  ג'רמי
טוב, בסדר.
                                  מורה
ואני מקווה שהגישה שלך תשתפר.
ג'רמי סוגר את טלפון ונופל על המיטה מדיכאון. המצלמה עושה
סיבוב בחדר וחוזרת בקלוזאפ על הפנים של ג'רמי. אז נכנסים לחלום
שלו.
סצנה 11: בתוך החלום של ג'רמי, שעת ערב, בתוך הדירה של אימא
שלו, אימא שלו יושבת ליד השולחן עם טפסים. ג'רמי עומד בקצה
השני של החדר מתחיל להתהלך אליה (אין סאונד שבא מתוך הסצנה)
באמצע הדרך הוא נתקע בזכוכית שלא נמצאת שם. הוא צורח לאימא
שלו, דופק על הזכוכית ומנסה עם תנופה לשבור אותה זה לא עובד,
אז הוא מנסה לתת לזכוכית אגרוף. לא מראים את הזכוכית מתנפצת
אבל רואים את ג'רמי קופץ אחורה מהכאב של יד מלאה דם. הוא נופל
על המצלמה אחורה וכך קופצים לחלק אחר בחלום.
סצנה 12: הוא נופל לחלק השני של החלום. הבית של האבא, שעת ערב,
הוא קם ושם לב שהיד עדיין מדממת. הוא מסתכל ורואה את אבא שלו
צופה בטלוויזיה. הוא רץ אליו ומראה לו את היד מלאה בדם. רואים
שהעיניים של האבא לא זזות ג'רמי קם מהכיסא ועומד לו מול
הפרצוף, העיניים של האבא לא זזות. הוא נופל על הרצפה ונשכב.
הוא מאבד את ההכרה כך נראה. המצלמה מתקרבת אליו לאט. אז פתאום
קם בקפיצה, ואז שוב קם בקפיצה מהחלום, מגלה שזה סיוט, הוא בודק
את היד שלו והוא רואה שהיא לא מדממת אז הוא נופל על המיטה.
סצנה 13: יום, בית הספר בחוץ. כתובית "4 בינואר 1991 יום שישי
8:15" רואים את ג'רמי חולף על המצלמה ואז חוזר אליה.
                                   ג'רמי
טום?
רואים את טום מסתכל על ג'רמי.
                                     טום
ג'רמי! בדיוק באתי לחפש אותך.
הם מתחילים ללכת לכיוון הכניסה.
                                    ג'רמי
מכניסים כל אחד לבית ספר הזה אה, גם אתה עברת?
                                    טום
כן, אתה יודע איך זה. אז איך הולך לך פה?
                                    ג'רמי
שונא מורים, שונא תלמידים, שונא מנהלים, שונא יועצים. ואני
נפגשתי עם כולם עד עכשיו.
                                    טום
לה, לא יכול להיות כל כך גרוע.
                                   ג'רמי
לא, אבל יותר גרוע כן. כולם פרצופים מזויפים. וביני לבינך, אני
עומד להתפוצץ.
                                     טום
אז לא תמיד משנים מקום משנים מזל.
                                     ג'רמי
אתה צודק. טוב יש לי ספרות, צריך ללכת.
                                     טום
וג'רמי...
                                    ג'רמי
מה?
                                    טום
כל העולם, לא נגדך.
ג'רמי נותן חיוך של עצבים ואז ממשיך בדרך שלו.
סצנה 14: רואים את בית הספר מקדימה. יש כתובית "סוף היום"
המצלמה הולכת לצד ומראה את ג'רמי חוזר מספורט, ואז חוזרת
לכניסה המרכזית ורואים את טום יורד למטה לכיוון ג'רמי. הם
מתנגשים אחד בשני.
                                    טום
נו, איך עבר היום, נטול שנאה?
                                    ג'רמי
מה? אה, כן, בעצם יום חרא בצורה רגילה לחלוטין.
                    טום(מצביע על החולצה של ג'רמי)
ספורט.
                                   ג'רמי
כן, לפחות אתה הולך הביתה להתקלח, אני נשאר להזיע עוד... אתה
יודע מה, יאלה אני יבריז לריתוק. ניתן לה עוד כמה סיבות לשנוא
אותי.
                                    טום
מי?
                                   ג'רמי
עזוב, סיפור ארוך.
סצנה 15: יום, בית של אבא של ג'רמי. ג'רמי וטום יושבים על
הספה ורואים סיינפלד.
                                   טום
אז ג'רמי, יש בחורות או משהו?
                                   ג'רמי
לא כל כך.
                                   טום
אין כאילו חביבות?
                                  ג'רמי
יש איזה אחת בריתוק, אני מפחד להתחיל איתה. שמעתי שהיא נפרדה
מהחבר שלה, אבל עדיין אני לא... נה היא לא תצא איתי.
                                   טום
תגיד, למה אתה כזה שלילי כל הזמן?
                                  ג'רמי
אני? אני לא שלילי. פשוט החיים שלי חרא.
                                   טום
מי שמחפש צרות, מקבל צרות.
                                    ג'רמי
הנה, כך לדוגמא את המשפט הזה. אני אולי לפעמים חושב שלילי
ומחפש צרות. אבל לי קורה רק רע, גם מתי שאני חושב בצורה
חיובית.
                                    טום
זה סוג חשיבה שמביאה לך צרות. אתה חושב שצרות  מחפשות אותך, גם
כאשר אתה לא מחפש אותם. אבל בגלל שאתה חושב ככה הם מוצאות
אותך.
                                   ג'רמי
מה?
                                    טום
שכח את הצרות שלך.
                                    ג'רמי
כן, אבל איך.
                                     טום
תמצא תעסוקה מסוימת שגורמת לך להתנתק מהכל.
                                     ג'רמי
לא עולה שום רעיון לתעסוקה. מה אתה היית עושה?
                                      טום
o.k.  דוגמא, אני מצייר, בסדר?
                                ג'רמי(עם גיוך)
ציור?
                                     טום
מה, אתה לא יודע לצייר?
                                    ג'רמי
לא! וחוץ מזה, כיף לצייר רק שיש לך כשרון. אני יתחיל לצייר
יצאו כאלה ציורים מכוערים, ואז ימאס לי.
                                     טום
זה היופי באומנות וציור. אתה לא צריך להיות צייר מדהים, פשוט
צייר מה שאתה מרגיש ותמיד תהיה מרוצה ממה שעשיתי. אבל להאמין,
תמיד להאמין ולא לוותר על עצמך.
                                    ג'רמי
זה הרעיון הכי מטומטם ששמעתי עד עכשיו. לצייר!? ומה זה הזבל
הזה שאנחנו רואים.
                                     טום
מה אתך, זה סיינפלד.
                                     ג'רמי
מה זה סיינפלד?
                                      טום
לא זוכר? היה פרק ראשון של זה, וביטלו את זה.
                                     ג'רמי
רואים למה.
                                      טום
עכשיו החזירו את זה, מה אתה קרוע, אומרים שזה יהיה הסדרה של
שנות ה- 90.
                                     ג'רמי
אתה יודע מה? שמעתי מספיק, אני הולך לישון.
                                      טום
טוב כדאי שאני אלך באמת. ביי.
                                      ג'רמי
אני אראה אותך כבר.
טום סוגר את הדלת. ג'רמי עם מבט על הפנים של גיחוך, הולך לחדר
שלו.
                                      ג'רמי
לצייר גם כן.
הפרצוף של ג'רמי מתחיל להשתנות, הוא לוקח חבילת דפים מהארון
זורק אותם על הרצפה, לוקח טושים מתחיל לצייר. בשלב מסוים הוא
מתחיל לדמיין איך זה היה נראה באמת. פתאום הטלפון מצלצל הוא
מרים ומנתק אותו. הוא לוקח את הדפים זורק אותם לפח. תופס את
הטלפון בדרך החוצה ותולש את החוט מהקיר.
סצנה 16: כותרת "7 בינואר 1991 יום שני 13:32." דלת כניסה,
רואים את ג'רמי יוצא ממנה. פתאום הוא נזכר בריתוק. הוא מסתובב
מתנגש בטום.
                                      ג'רמי
טום! מה נשמע?
                                       טום
בסדר, בסדר גמור.
                                       ג'רמי
תשמע, רציתי להתנצל על מה שאמרתי אתמול.
                                        טום
על מה? הרעיון עם הציורים?
                                       ג'רמי
לא! על סיינפלד. אני אומר לך, סדרה גדולה ראיתי אותה יום שבת.
לא הפסקתי לצחוק.
ג'רמי נותן לטום תפיחה על הכתף, וממשיך בדרכו.
                                        טום
אה, לאן אתה הולך עכשיו?
                                       ג'רמי
אה, לריתוק.
                                        טום
ריתוק, אה כן, נו מה עם הבחורה אתה תשאל אותה היום?
                                        ג'רמי
מה?
                                        טום
אתה יודע.
                                        ג'רמי
אה, מה בה קודם הביצה או התרנגולת?
                                        טום
נו באמת, לך על זה, הכי גרוע תגיד לא. אתה תמיד מחפש צרות
נכון. אז ת'כנס לחדר הריתוק הזה ודפוק לכל הצרות ת'פנים.
                                  ג'רמי(עם חיוך)
אתה משוגע.
ג'רמי הולך לחדר ריתוק, נכנס פנימה, מתיישב, אומר היי לאותה
בחורה. הוא מתיישב מוציא מחברת. מתי שהוא מחזיר את העיניים
לשולחן הוא רואה דף מקומט. הוא מחייך לוקח אותו וקורא אותו. הם
מחליפים כמה פתקים. וג'רמי תמיד מצליח להצחיק אותה. בסוף רואים
אותו מסתכל על השעון, הוא מתחיל לכתוב על הפתק "רוצה ללכת
ל..." אז מתחילים לעלות לו בראש משפטים של היועץ ושל טום. בסוף
הוא מקשקש על זה ומקמט את הדף. יש צלצול, הוא קם והולך מהר,
בלי להגיד שלום. היא מרימה את הראש ורואה שהוא הלך, היא עושה
פרצוף מאוכזב. בזמן שהיא לוקחת את התיק שלה ברקע שומעים שיחה
שהיא ניהלה עם חברה שלה.
                                     ילדה
כן, ההוא מהריתוק, הוא נחמד, מצחיק ואני מתה להכיר אותו מקרוב,
הוא כזה בן אדם סגור. איך אני רוצה שכבר יתפוס אומץ ויבקש ממני
לצאת אתו. (הפסקה קצרה) לא, מה פתאום כולם יודעים שאנחנו רק
ידידים, כולם יודעים את זה. אני אומרת לך בסוף אני אתקשר
אליו.
סצנה 17: רואים את ג'רמי יושב על חוף הים, לקראת שקיעה. טום
מגיע מאחוריו.
                                       טום
הכיסא הזה תפוס?
                                       ג'רמי
מה? אה, טום איך ידעת שאני פה?
                                       טום
נתקלתי באחד מהכיתה שלך, הוא עשה לי "חבר שלך יושב שם בחוף."
                                       ג'רמי
סתם משועמם, מתוסכל, תעזור לי פה.
                                       טום
אתה יודע שאתה בן אדם מתסכל. אומנם אתה צוחק על כל דבר, אבל
אתה אף פעם לא שמח, שמח. אתה מבין?
                                      ג'רמי
הנה התחלנו.
                                      טום
הנה התחלנו, מה קרה, למה עכשיו?
                                      ג'רמי
עזוב, אני כזה פחדן.
                                       טום
מה הבחורה?
                                      ג'רמי
כן.
                                       טום
לא הצלחת לעשות את זה? אתה יודע זה לא ניתוח מוח. זה רק לפתוח
את הפה  ולהגיד...
                                      ג'רמי
אני פשוט כל הזמן מחשב מה יקרה אם זה או אם זה.
                                       טום
תפסיק לחשוב, כל החשיבה הזאת תהרוג אותך.
                                      ג'רמי
לא, מיץ מנגו יהרוג אותי, אימא שלי לא מפסיקה לקנות את זה,
ואני שונא את זה.
                                       טום
אתה פשוט צריך לשנות את הפילוסופיה שלך.
                                       ג'רמי
מה הפילוסופיה שלך?
                                        טום
"אני לא רוצה לשנות את העולם, ואני לא רוצה שהעולם ישנה
אותי."
                                        ג'רמי
זה אומר...
                                         טום
זה אומר, תן לעולם לעשות מה שהוא רוצה, ואתה? אתה תעשה מה שאתה
רוצה.
                                        ג'רמי
לא, זה לא הסטייל שלי. שלי זה "העולם לא רוצה אותי THE END"
                                         טום
אתה יודע מה, העולם לא רוצה אותך? תראה לו שאתה לא שם עליו פס
בחזרה, תראה להם שלא משנה מה יעשו, אתה תהיה אדם טוב, תשרוד,
תחיה טוב. תראה להם. הנקמה הכי טובה זה לחיות טוב, לא לוותר.
                                        ג'רמי
זה לא מה שג'רי סיינפלד אמר בסטנדאפ, אחרי התוכנית ביום שבת?
                                         טום
כן.
                                        ג'רמי
רעיון טוב, לא "לחיות טוב" זה היה חרא של רעיון, כי זה בלתי
אפשרי. אבל לנקום, כן צריך לנקום במיוחד במורה המפגרת ההיא.
                                         טום
לנקום כמו שאתה חושב זה שלילי. עזוב לנקום תן לזמן לעשות את
שלו, דברים משתנים.
ג'רמי קם בעצבים.
                                        ג'רמי
די נמאס לי, כל פעם אומרים, "חכו מחר יום חדש דברים משתנים
המזל משתנה, מה וקרה שהמזל לא משתנה, מה קורה שהמחר הטוב לא
מגיע מה אז? איך אני מת לעצור את הזמן.
בזמן הנאום של ג'רמי טום קם.
                                         טום
טוב עד עכשיו, לא נראה שהצליחו לעצור את הזמן, ולא יצליחו.
                                         ג'רמי
לא, אני מדבר בצורה של משהו כל כך נורא שהוא נותן הרגשה של
עצירת זמן, אפילו לכמה שניות.
                                         ג'רמי
אתה יודע אולי אני ואתה חברים טובים. אבל אנחנו כל כך שונים.
                                         טום
מה אתה מתכוון?
                                         ג'רמי
לדוגמא. אם אתה רוצה, אתה קם עכשיו ודופק איזה פזמון של שיר
בצרחות, אני לא יכול.
                                          טום
מה עוצר אותך, צעק שחרר לחץ.
                                         ג'רמי
אני לא יכול.
                                          טום
אני יעשה איתך, הולך?
                                          ג'רמי
אני לא יודע. זה כזה מביך.
                                          טום
1..2..3.
שניהם פוצחים בשירה.
סצנה 18: רואים את ג'רמי במטבח בבית, עם חיוך על הפרצוף. יש
טלפון, הוא רץ אליו. הוא מרים.
                     ג'רמי(רק את ג'רמי שומעים בשיחה)
-הלו? אימא? היי. מה קורה. -לא תספרי, ספרי, מה כבר כל כך קשה?
-מה? -את נתת לו חזקה מלאה? מה זאת אומרת. -לא יכולה להחזיק בי
יותר? -לא לראות אותי יותר. מה נמאס לך מימני. -מה את עובדת
עליי? מה הולך פה? מי שמע על אימא שלא רוצה את הילד שלה יותר?
-טוב אני מקשיב. -את עוזבת. אז אולי כדאי שגם אני יעזוב.
בזמן שהוא מקשיב לה הוא מתחיל לבכות. הוא טורק את הטלפון.
מתחיל להשתטח על הרצפה. לאחר כמה שניות יש טלפון. הוא מרים את
הטלפון.
                                         ג'רמי
הלו?
                                          טום
נו, אמרת לי שאתה מבשל היום עוד כמה זמן להגיע.
                                         ג'רמי
תראה, לא נראה שזה יקרה היום. מצטער.
                                          טום
למה?
                                         ג'רמי
פשוט, לא היום.
                                          טום
ג'רמי, אתה בוכה.
ג'רמי טורק את הטלפון. חוזר לרצפה.
סצנה 19: רואים כתובית "8 בינואר 1991 יום שלישי 9:39" בנוסף
"היום" בנוסף כתובית "6 דקות ל..." ג'רמי מגיע באיחור. ברקע
שומעים את השיחה שהייתה לו עם אבא שלו בבית.
                                          ג'רמי
מה זאת אומרת לא תעשה כלום? אימא שלי לא רוצה אותי, ולך אין מה
להגיד בנושא, מה גם לך נמאס ממני.
ואז פלאש בק להמשך הסצנה שהייתה לפניי חודשיים עם הילדים. איך
שהוא מחטיף להם מכות, מתי שהם באים לתקוף אותו. לאחר מכן
חוזרים להווה וג'רמי ממשיך לדלת. הוא מגיע לכיתה.
                                       מורה
והנה הוא מגיע.
                                       ג'רמי
אני רואה שאת לא מוותרת על התלבושת הזאת.
                                       מורה
מצחיק מאוד, לך תשיג פתק מהמזכירות, ואולי אני אתן לך להיכנס.
ג'רמי מסתובב והולך.
חוזרים החוצה לשער יש כתובית "8 בינואר 1991 יום שלישי 9:44"
בנוסף "דקה ל..." טום מגיע לבית הספר. הוא מתנגש בחבר שלו.
                                        חבר
טום!
                                         טום
היי מה עניינים.
חבר
הרגע ראיתי את איך קוראים לו, החבר שלך הזה. נו המוזר.
                                         טום
ג'רמי?
                                         חבר
זהו, ג'רמי. הוא הלך לכיוון הכיתה שלו עם אקדח מים ביד. איזה
ילדותי.
                                         טום
אקדח מים?
                                         חבר
כן, והוא נתן לי את זה. הוא אמר לי להביא לך את זה.
החבר נותן לו את המכתב של ג'רמי שכתוב עליו "הניצחון", טום
נזכר במה שג'רמי אמר לו קודם "אבל לנקום, כן צריך לנקום במיוחד
במורה המפגרת ההיא."
                                        טום
או שהוא הולך לנקום!!!
רואים את טום נותן ריצה לכיוון הדלת. יש כתובית נוספת עכשיו.
"8 בינואר 1991 יום שלישי 9:45" בנוסף "הרגע" עוברים לכיתה,
ג'רמי פותח את הדלת, ברקע מאחוריו רואים את הילד עם התיק.
ג'רמי נעמד באמצע הכיתה מתחילת הסרט.
                                       ג'רמי
מצטער המורה, לא הבאתי פתק. אבל הבאתי את מה שהייתי צריך באמת
להביא.
ג'רמי שם את האקדח בפה ויורה בלי היסוס. התמונה נעצרת. רואים
את הילד מפיל את הספר. רואים את טום באמצע הריצה שלו נעצר.
רואים כיתה אחרת(התמונה רצה בשוט של אותו כיתה). חושבים שהרעש
היה סתם כמה ילדים שעושים שטויות. חוזרים לכיתה של ג'רמי כולם
עם הידיים על הפנים. גם המורה שלו. אחרי כמה שניות התמונה
מתחילה לזוז שוב. רואים את הספר נופל לילד. הוא שומע צרחה
וילדה יוצאת בריצה מהכיתה של ג'רמי. הוא מתקרב ורואה את המורה
ניטלת על הקיר ומשתגעת. ילדים תופסים אותה. הוא רואה את ג'רמי
על הרצפה מסתובב למצלמה ומקיא עליה. רואים את טום על הרצפה
שוכב לא יכול לקום.
סצנה 20:  רואים את טום יושב על הספסל שהילד הקיא עליו. פותח
את התיק להוציא נייר טואלט. הוא רואה דף מרפרף בתוך התיק. הוא
מוציא אותו ומגלה שזה מכתב התאבדות של ג'רמי.
                                          מכתב
"טום, תראה איפה אני, אוי מה עשיתי לעצמי. אתה צדקת החשיבה
והחישובים הם אלו שהרגו אותי בסוף. יש לי פילוסופיה חדשה, אני
לא רוצה את העולם כי הוא לא רוצה אותי. אמרת שאי אפשר לעצור את
הזמן. אני רוצה להאמין שעצרתי את הזמן לכמה שניות מתי שלחצתי
על ההדק.גיליתי שהנקמה הכי טובה זה עין תחת עין. הכאיבו לי אני
אכאיב להם. אני אתן להם טראומה לחיים. אני השגתי את הנקמה
והניצחון שלי"
סצנה 21: החדר של ג'רמי מזכירה אלקטרונית. אצבע אלמונית לוחצת
עליה. שומעים הודעות.
                                      מזכירה
1. ג'רמי זאת טל מחדר ריתוק. אני יודעת שזה קצת לא רגיל וחצוף
מצדי אבל בא לך ללכת איתי לסרט יום שבת הקרוב? תן לי צלצול.
2. ג'רמי, זו אימא, תשמע, אני מצטערת על אתמול. הייתי קצת
עצבנית ולחוצה בגלל הרבה דברים. הוצאתי עליך כי עצבנת אותי
בזמן האחרון. אני בסוף לא עוברת, תתקשר אליי אני רוצה להתנצל.
3. ג'רמי, זה אבא, השארתי לך על השולחן את הספר שרצית שאני
אקנה לך. איחרתי לעבודה רק בשבילו. אני מקווה שאתה מעריך את מה
שאני עושה בשבילך. אוהב אותך ביי.
באותו זמן שהמזכירה משמיעה את ההודעות, בבית הספר רואים את
טום נכנס לכיתה ורואה שכתבו על הלוח "JEREMY SPOKE IN CLASS
TODAY"
הוא מתחיל לתת אגרופים ללוח מתחיל לחפש סביבו משהו כדי למחוק
את הלוח, הוא מרים דף מתחיל למחוק בעצבים בסוף נשבר נופל
וצועק.
                                            טום
עולם מזדיין!!!
חוזרים לבית למזכירה. אחרי שנגמרו ההודעות, המצלמה מראה של מי
הייתה היד ורואים שזה טום.
                                            טום
הדברים השתנו ג'רמי, המזל משתנה.


   

  התסריט מבוסס על השיר ג'רמי של פרל ג'ם שנכתב תחת השפעה של
סיפור אמיתי שהתרחש בארה"ב בשנת 1991.