כל מכרי וחבריי את סודי כבר יודעים
מפלבלים עיניים, בלשונם מצקצקים
מין יצור מוזר אני אללי ללא תקנות
מבטלת כל דמיון ולא סוגדת לאגדות
בלשון בוטה ומזלזלת מתיחסת לוירטואליה
מבטלת כל נסיון לקשר כך בברוטליה
וכך ביום בהיר זיווני ומזוכך
ישבה לה גבירתנו מול המסך
ואז גילה לה ליבו ההוא בן שיחתה
חש איך ליבו הולם ומחשבותיו איתה
איך מבקר ועד ליל בדמיונות מפנטז
על אהבה על תשוקה על מעבר לא מעז...
אך אבוי המסך דומם, מצפה לתשובתה
מדוע איננה ואין מענה וחסרה תגובתה?
וכשעוד הוא לוחץ וממשיך לשאול
החלו שורותיה לרוץ מבלי לחדול.
וכך אמרה לו זו הגברת שמול המסך
חד וחלק אפילו לא בניב עדין ורך
שמע ידידי, הפסק לבלבל הביצים
איזה שטויות רק מילים מילים...
אהבה יש להריח, לטעום ולמושש
ולא בדמיונות אפלים לגשש
אהבה היא פועל יוצא של מעשים
ולא רק מילים מילים מילים מילים...
מפה לאוזן רצה השמועה
יצור מוזר, עברה הידיעה
וכשאווה יצרו של גבר בקרבתה
או לזכות בפירורי אהבתה
על מפתנה הופיע ברעד ובהלה
כי אין לו כבר מסך וללא מסיכה
התגרשני? או תקבלני בברכה? |