נסיון וותק לי שנצבר ברבות השנים
כדי שאוכל לסווגם ולהבדיל בין המינים
האחד שברשתו נפול נפלתי
ואת ליבי לרסיסים שברתי
הוא אשר ישב מבוקר ועד ליל
להרבות מילים על אהבתו להלל
קנאה, תחרות, וחלילה לא לוותר
שמא את אהבתו יאבד לאחר.
כל כך טיפח והגדיל את יפי אהבתו
ששכח אותי - אותי שאיתו
השני את ליבי שבה והעלה בי ניצוצות
כך בפשטות בכנות וללא מליצות
בטוב ליבו, בכתף שנטה כשהרגיש
ובמיסתור כשאת דמעותי ניגב חיש
מעולם לא הכריז בראש חוצות ובפומבי
עד כמה יקרה אני לו ומאוהב הוא בי
אך אצלו ידעתי שאני לו מאד חשובה
אצלו ידעתי סוף סוף מה זו אהבה |