ברגע בו את עיניה עצמה
לנצח שלך, כך אמרה
שלי אתה, רק יספה
לו רק הייתה.

ואת כל רכושי בעולם
הייתי נותן לכולם
מטפס על סולם
לזכות בה מולם.

אך אינה קיימת פה
אהבה כזו, בו
בעולם לו אמרתי "בוא
ונמצא אהבה לו"

אך בכל עולמי לא אמצא
ולא אחפש, פיסת מידע
אחת שבזכותה אמלא
אהבה אין-סופית וחמלה

מעולם לא היית שלי
את, היחידה, זו שבשבילי
לו תבואי ותתני לי
אמונתי המחודשת באלי.

ומעודי לא פגשתיך
אף פי בעולם חיפשתיך
אך מלידתי אהבתיך
ואת אינך.

ובאותו מקום עומדת
מתפללת, מבקשת, אומרת,
בוא אלי, האחד, רומזת,
מרחקי ממך אומדת.

חיפשתיך בכל מקום בו הייתי
שיניתי כללים לפיהם חייתי
אולי, אהוב, בכך טעיתי,
ישבתי פעם בודדה ותהיתי.

אולי אם אסובב את הגב
תהיה מאחורי, עכשיו?
עבר כבר קיץ ובא הסתיו
העץ בגינה משיר שוב עליו.

עדיין לבד בעולם הגדול
מבקשת לי את האחד שיכול
לגרום לכאב מהר לחדול
ששחור חיי יהפוך לכחול.

את שנותיי כולן אתן
אם רק יאמר לי "הן
אם תאמרי לי כן,
אתן לך את שמי, בת ובן"

ומעודי לא פגשתיך
אף כי בעולם חיפשתיך
דע, כי מלידתי אהבתיך,
אך אתה אינך.