"די! תפסיקי עם זה.. אני מבקשת!" היא צועקת עלי ומנגבת לי את
הדמעות. כל דמעה שנופלת לי על הלחי או על האף היא אוספת,
הידיים שלה רטובות מהדמעות שלי, בין הצעקות שלה היא אוספת את
הדמעות בנשיקות. "אני לא רוצה אותך ככה בוכה. אל תבכי יותר,
די.." היא מתחננת ואני כבר  לא ממש בוכה, רק הדמעות זולגות..
מעצמן... ואני כבר לא שולטת עליהן. אני גם מנסה להפנות את
הצעקות שלה לדמעות שלי- שיפסיקו כבר, אבל הן לא מפסיקות. "אני
לא אנגב לך יותר את הדמעות אם את לא מפסיקה עכשיו!" היא אומרת.
דמעה קטנה נופלת על לחייה. היא ממהרת לנגב אותה- שלא אראה שהיא
גם נתנה לדמעות שלה, בלי לשים לב, לפרוץ החוצה. "גם את בוכה.."
אני מסננת בשקט. והדמעות שלה מתרבות מרגע לרגע, ואני מתחילה
לאסוף אותן ממנה, קשה לה לבכות, היא לא אוהבת לבכות. "אבל את
לא צריכה לבכות.." היא אומרת ונשכבת על המיטה שלה והדמעות כבר
לא סתם דמעות בודדות, הן הופכות לבכי. אני מתיישבת לידה ומנשקת
לה את הדמעות, כמו שהיא עשתה לי קודם. "למה את בוכה?" אני
שואלת אותה, כמו ילדה קטנה שלא מבינה. "כי אסור לך לבכות
בגללי, רק כי אני נוסעת.. אסור שתהיה לי השפעה כזו עליך." אני
מחייכת אליה והדמעות נופלות לי לתוך החיוך, חיוך בוכה שלי,
"כבר יש לך כזו השפעה עלי. וזה בסדר." "לא.. זה לא בסדר." היא
מנסה להסתכל לי בעיניים ולא מצליחה כי אז הדמעות מציפות לה את
הפנים. "אני שונאת סיטואציות כאלה קיטשיות של בכי. שונאת לבכות
במעמדים כאלה." אני נשכבת, שמה את הראש שלי על הבטן שלה. היא
מלטפת לי את הראש. "תקשיבי, זה לא סוף העולם. אני רק נוסעת
לשנה." "אני יודעת," אני אומרת, "את נוסעת ואני נשארת
וכשתחזרי, אם תחזרי עוד שנה הכל ישתנה" היא מנענעת את ראשה מצד
לצד, "לא.. כלום לא ישתנה..." אני נושמת עמוק, "הכל ישתנה. ואת
תחזרי ותהיה לך חברה חדשה ואז כל הדמעות האלה יהיו מוצדקות."
היא מתיישבת ומסכלת לי בעיניים, הפעם היא לא מרגישה צורך
להתחמק מהן, "כשאני אחזור, ולא משנה מה יקרה כשאני לא אהיה פה-
את תהיי החברה שלי כמו עכשיו. אז אל תבכי. אני לא שווה את הבכי
הזה שלך." "זה לא מה שאני מרגישה. תני לדמעות שלי לצאת, אם את
צריכה תני גם לשלך לצאת. ותזכרי שאת שווה דמעות. ושדמעות זה לא
דבר רע, ושהפעם הן רק מראות כמה שאני אוהבת אותך וכמה שאני
אתגעגע, ואת הרצון שלי שהכל ישאר כמו שהוא עד שנה הבאה. אם את
שווה צחוק את גם שווה בכי. וזה רק כי את שווה אהבה."



שם הסיפור ציטוט משיר של ידידה טובה שלי