|
את שאהבה נפשי
אני עוטף
קליפות של געגוע.
בצל האהבה השריש
שריגי אויר עיקשים
עליו יפרוש כמניפת טווס
נוטים לאור חולף
כמחוגי שעון בשגעונו.
ידי תופסות ידה
בשיכרון שקט.
שלי היא, רק אומר
לכל הלא מתבוננים. |
|
|
היי, את. כן,
כן, את, עם
המקלדת. חשבת
פעם על הילדים
הקטנים ברואנדה?
תתביישי לך.
(ללא כינוי) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.