|
יום אחד עת תשב אל מול האח
על ברכיך השמיכה המשובצת
תהמהם לך שיר ישן נושן
ובחוץ סופה לוחכת
תיזכר באותה אחת
ולבך יתמלא באור נגוהות
ורק בשביל אותו זיכרון
שווה היום לסבול
כך לפחות אני חושבת
אבל מה אני יודעת?
אם לשפוט מגנטיקה
לא יהיו לי מספיק תאים.
אז בא נתכרבל עכשיו
נשכח מרפאים |
|
|
אתמול בשביל
צילומים הברזתי
מבית ספר.
איך שאני מבליטה
תציצי אני קולטת
בזוית העין את
עובדיה המנהל
מזיל ריר על
הבנות.
אם לא היה לו
כזה כלי הייתי
מתבאסת לבלוע.
מיכלי מסבירה
איך מצליחים
בחיים בלי
להיענש |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.