חן שזר / ברקים דולפים |
שומעים את הדשא צומח
במרחק,
הקול נפער לברקים
לגעגוע,
יש ריח של דשא רטוב
ורגבי אדמה מתהפכים.
אבל אני כבר לא בוכה
הנה,
אלה רק השמים דולפים
ומחר
אולי שוב תזרח השמש
אם ניתן לה
גם מבפנים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|