אישה להבה / וכשסיפרת איך נלחשת |
שנה שלימה
בזו המילה,
אז בשנתי הראשונה
עת היה הוא בכי רע,
נותרתי הלומה
וחשבתי על נתינתך
השופעת והגואה,
שהומרה בעל כורחה
להורות כפוייה,
וכמה כוח לך היה
לגונן על המילה
שממני הופקעה
ועוד אני בוכה
איתך על אובדנך,
ועוד אני מרגישה
את תהומות בדידותך,
אז באותה השנה
של החשיכה הפעורה
אמא,
אמא יקרה...
(2.9.02)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|