כמו סלט פסטה
מוזר, שלוקחים את הפסטה שמוגשת בד"כ חמה ואצלה היא קרה
ומוזר שבמקום לשים אותה ברוטב שמנת, מחליטים לקשט אותה בירקות
ומספרים אח"כ על שילוב הצבעים המוצלח. כי האמת היא שאף אחד לא
מחפש את שילוב הצבעים. כולם רוצים את השמנת.
היא מאוד מסתבכת בתוך עצמה, בתוך הסלט הזה, בין התבלינים
והפסטה הירוקה.
היא משכנעת את עצמה שהיא מיוחדת, ושהכי שווה להיות סלט פסטה.
אבל לפעמים בא לה להיות סתם ספגטי בולונז כמו שכולם אוהבים.
או בכלל קרמבו.