לכולם יש חברים ולהם חברות ולהם עוד חברות ולהן חברים ולהם
חברים שהם לבד !



הייתה פעם ילדה יפה, והיא הייתה כל כך יפה שלא היו לה חברים.
וכל האנשים שראו אותה שנאו אותה כי היא הייתה יפה כל כך.
גם הבנים שנאו אותה כי הם הכי הסתנוורו ממנה. היה לה חיוך יפה,
עם שיניים לבנות נוצצות ועיניים בהירות ושער שניראה מושלם
לעיני כולם.

והיא הייתה כל כך יפה וחמודה שניסתה אפילו להתיידד עם אותם
אנשים ששנאו אותה, והם רק התחילו לשנוא אותה עוד יותר.

היא הייתה מוקפת מבטים כועסים שבאו מאנשים שהיא לא הכירה או
אפילו דיברה איתם אי פעם, אבל הם בכל זאת לא אהבו אותה. הם היו
קוטעים לה את הדיבור כל פעם שרצתה להגיד דבר מה בכיתה.
והמורה שהיה גם מסונוור כעס עליה כל פעם שהיה רעש בטענה שהיא
הגורם לכל הבלגן, והיה שולח אותה החוצה.

אבל בחוץ היה עובר המנהל ורואה ילדה עצובה מתהלכת במסדרונות.
והיה ניגש ושואל מה קרה ואם הכל בסדר. וברגע שהיא ניסתה להגיד
מילה הוא גם קטע אותה, ואמר שהיא צריכה להיות בכיתה והיה שולח
אותה בחזרה לכיתה שלה. היא הייתה נכנסת וכבר לא הייתה מנסה
להגיד דברים.

ובהפסקות שהבנות היו רואות אותה הן היו מסתכלות עליה במבטים
כועסים.
ופעם אחת אפילו מישהי שהייתה בכלל לא יפה כל כך כעסה עליה שהיא
הרביצה לה אחרי בית ספר.

והיא כבר לא יצאה החוצה בהפסקות או הביעה דעות בכיתה. ובכלל
היא התחילה לשבת מאחור כל הזמן
ולא להגיב אפילו שקראו את שמה.

ואף אחד כבר לא הסתכל על הילדה היפה בשנאה, עכשיו הם הסתכלו
בגיחוך. כי הם ראו ילדה עצובה.

ואותן בנות שכעסו עליה, דיברו בינן על זה שאיך אפשר להפוך מאחת
יפיפייה לאחת כזאת.

ואך אחד כבר לא השתיק, ולא לעג, ולא הסתכל אפילו.
ולעט לאט שערה המושלם התחיל לדהות, והברק שהיה לה בעיניים
להעלם גם כן. ובכלל גילו שהיא צריכה משקפיים. והגוף השמימי
שהיה לה התחיל להתמלא במעט שומן, היא עדיין הייתה יפה, אבל לא
מסנוורת.

ואז יום אחד בסוף אחד השיעורים, ניגשה עליה ילדה חמודה ואפילו
נחמדה רק עם יותר מדיי איפור, והציעה לה לצאת החוצה. הילדה
היפה הסכימה ובשקט מבלי לומר מילה היא יצאה החוצה.
בחוץ הבנים שיחקו כדורסל, והבנות ישבו בקבוצות עם עוד בנים
ועישנו.
הילדה החמודה הובילה אותה לאחת הקבוצות והכירה לה בנות.

והילדה היפה הייתה כבר יוצאת החוצה בכל הפסקה מעשנת סיגריה עם
החברות. ובכיתה היא הייתה מדבר ללא הפסקה. וכל פעם שהיו
מוציאים אותה, המנהל כבר לא החזיר אותה,הוא היה אומר שלום
וממשיך ללכת. ואז הילדה החמודה איפרה את הילדה היפה וככה הן
הלכו לבית הספר, ואז ליציאות עם בנים.
והיו לה הרבה חברים מאז, היא הייתה יוצאת עם בנים כל יום שישי,
וכולם בבית הפר אהבו אותה והתייחסו עליה טוב, והילדה שהרביצה
לה הפכה להיות אחת הידידות שלה. וביחד הן היו צוחקות על איזה
אחת חדשה. כזאת עם עיניים יפות ושער חלק.