|
אני כמו
מסך
קולנוע
ענק ולבן.
ואתה
מקרין על
עורי הלבן
את סיפוריך
העצובים.
אבל
בסרט הזה,
הדמעות
הן לא של הקהל
כי אם של המסך,
שלי. |
|
|
באמצע הסדר שלי
נעלמה וכולם
נורא הופתעו
שפתאום היא
הופיעה ואמרה
"מצאתי את המזלג
שלי", רק אני לא
הייתי מופתע.
וגם אבא שלי.
החבר של שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.