בצידי הגיהנום, שם בניתי בית
ואת מרצפותיו יום יום אני צובעת בשחור
בצדי הגיהנום, שם לבד אני יושבת
בוהה מן החלון באלה החיים
האש מלבה את ייסורי,
מותירה לפחמי הכאבים להמשיך ליצור כוויות
אני שוברת את הקירות
מנסה לברוח מן הרוע שהשתלט על עולמי
אני יורקת על כל מה שמנסה להרוס את חיי
ואת שלוות נפשי
אך השחור נהיה כהה
כשם שעוברים ימי
בת 17 כמו בת 70
אני מטאטאה את רגשותיי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.