מיטל בן יוסף / מנוחה |
רחוק ממני,
ואני הולכת את הדרך
שעליה החלטנו ביחד.
פשוט התיישבת
וציווית עלי ללכת,
וכעסת
כשאמרתי שגם ככה את תקומי
ושאני מעדיפה לחכות.
אז הלכתי,
לאט לאט לאט
וכשתקומי
תמצאי אותי מעבר לפינה.
מצטערת,
אבל לא הולכת בלעדייך.
למיצי מיצי, בברכת ברוכה השבה מנבכי הדכאון..
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|