לונה לון / כאב |
כולי מוקפת כאן באריות
הם נועצים את עיניהם
נושכים את שפתיהם
התקווה כבר נעלמת
והסוף כבר קרב
אך בכל זאת אני גוברת
על הפחד והכאב
הם מתקרבים אלי באיטיות
אך השיא התאוותנות
ועיניהם כבר בורקות
ושפתיהם דוממות
והתקווה כבר אינה
והנה הסוף בא-
ואני פה בפינה
נודמת, חסרת כל בינה
שותקת, מלאת טינה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|