לקיים אתך
מגע
שוב
ללקט מעורך
גבישי מלח.

לחכך עור שחום בעור שחום פחות
תקווה כבויה בגחלתה הגוועת
של תקווה אחרת.
לזרוח
להיגמר
עטופה בהילת זרועותיך

כשתזרח עלינו שמש
בהירה של השלמה
שערות ראשי יתערבבו בצהלה
בצמר פלדת ראשך
עד שעצב ישטוף את החדר.

גם בשכינה אין די
לשלות אותנו
מההתפכחות הנוקשה שלנו.
היא יצוקה בנו כפי
שאנו יצוקים זה בזה.

במאבק הכסוף
שלי ושלך
כבר אין
תחילה  
סוף
מילה
רעיון

נותרנו געגוע אלים.
שד חד שיניים.
הנה הוא שוב לובש בי צורה.
שורט את ביטנת העור מבפנים
דורש שאניח לו להתחכות אחר מבוקשו.
אני מכירה את רשימת דרישותיו
יודעת שלא יניח לי עד אניח לו
לזנק סומא מפסגות תקווה גבוהות
אל אדמת טרשים
זרועותיך הקשות.
כדי לאבד אותו
אאלץ לאבד את עצמי
לדעת
קצת שקט
אותך שוב.