אתמול היה הגשם הראשון
לא כזה רציני, ששוטף,
רק טפטוף.
להזכיר, להתריע,
שנטעם, שנכין עצמנו.
בוקר ראשון של סתיו
מפריח לאויר הבטחה
וזו, מתעופפת לה
משירה עלים יבשים,
מפנה מקום.
מישירה
מבט אמיץ קדימה
סקרנית
כ-ו- ל-ם
אמרתי,
ולא שמעת
את הכאב,
את הכמיהה
למשהו אחר
למישהו
לגמרי
שונה.
לאכול יחד
אמת לשניים
גביע אחד, ושתי כפיות
קצת נעלמות לי המילים
בבוקר הזה
נאלמות
נכלמות
נשלמות.
ומהו
לעזאזל
הדבר הנכון?...
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.