|
סגורה בין וילונות העיר העתיקה
מוקפת באגרטלי אנטיקה מקומית
חומות אפילות הופכות את ליבי
אליך...
שמה פתק ועוד פתק...
נבט זעיר של תקווה מציץ אלי מהחומה
שהשקית אמש
קרן שמש באפילת בוקר חורפי
בשעה מוקדמת לפנות בוקר
כשראשי מורכן ושארית דמעה על לחיי
עליך...
שמה פתק ועוד פתק...
כבר גדל הנבט והיה לפרח
שאהבת אמש |
|
|
"סלוגנך נשלח
לעיון, לשפצור
ולמחזור...
הצע/י סלוגן
מתחכם נוסף
לבמה:"
אז אני אומר
לו:
למי קראת זבל של
בנאדם?...
חבר שלום רב עם
המחשב ורץ לספר
לחבר'ה הדמיונים
שלו במתנ"ס
הדמיוני על יד
הקיוסק של הרצל
(אמיתי) הוא
מוכר טונה בקרפ
צרפתי עם צלפים
ושמן פרפין
(דמיוני). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.