ואז עברתי מתבוסה לניצחון ומניצחון שוב לתבוסה
אני אמות לבד בעולם, איש לא יתאבל עליי
תן לי שניה, לפני שאני קמה מהרצפה, חותכת את הורידים אחר כך
שוטפת את הפנים, תן לי דקה להבין את העולם הזה ואותך, מי בעצם
אתה? אני לא חושבת שהכרנו....
כן היינו מכרים, שני אנשים זרים עם תבונה לאחרים, אומרים שזו
סוג של חברות שמחזיקה שנים, אבל נתת לי לי שניה, סובבתי את הגב
ואיפה אתה? אני עדיין על הרצפה, חושבת, נזכרת
אין לי אדם בעולם רק טיפה נשאר לי דם, אתה יכול להאשים את כולם
שפגעו בך ובסוף אתה רק פוצע את עצמך
והתשוקה הזאת שיש לי למוות,פיתחתי אותה רק לאחרונה
מקודם זה היה זעם עכשיו זה עיניים אדומות ותפיסה שחורה
אתה בטח זוכר אותי כמו תמונה חד ממדית, כמו שתמיד הייתי
אחת שחסרה לה נגיעה אנושית, אתה בטח אומר לעצמך עכשיו היא בסדר
רחוק מהעין... שאני חושבת על זה אף פעם לא הייתי בלב שלך
אז איש לא יתאבל עליי כשאני אמות, לא הרבה אנשים יכולים להגיד
את זה על עצמם אבל אני יכולה, ואני לא יודעת אם אכפת לך
לא אכפת לי שלא תקרא את מה שכתבתי
כי אני הולכת וזה לתמיד לא דקה לפניי וגם לא שניה...