מכירים את זה?
המחשב נחנק לו, כאילו אכל עוגה צהל"ית, חורק משהו, העכבר נתקע,
ואנחנו בדרך כלל מדמים לנו מהנדס שברירי יוצא מבין הריסות הכור
הגרעיני, שערות ראשו פרועות ושיבה זרקה בהן, ואומר: "נכשלנו,
נא לחפש את החברים שלכם, תודה". כמובן, שזה לא קורה. במקום זה
מופיע מן עיגול כזה אדום מאד, שיש לו באמצע איקס, והודעה מסמרת
שיער: "תכנה זו ביצעה פעולה בלתי חוקית, ולכן תסגר על עצמה
באופן מיידי, תוצא להורג ביריה וגופתה תיגרר בכיכר העיר ע"י
שני תליינים שמנים". זה בערך הזמן בו אנחנו מתחילים לחרוק
שיניים ולסנן ביטויים ערביים (אפשר גם ברוסית).או אז, אנו
מבחינים בפתח הצלה: מתחת לכפתור ה"סגור" (שאומר בעצם- "תעשה מה
שאתה רוצה, מחשב יקר, ותן לנו למות בשקט", כי אנחנו לא מבינים
בזה. כלום.) ישנו כפתור "פרטים"- משמע- כתב האישום כנגד התכנה
שסרחה, וכל המציל תכנה אחת כאילו הציל מחשב ומלואו, אמן כן יהי
רצון, ח"י שקלים.
מלאי תקווה ואמונה במערכת הצדק, אנו מקישים על הפרטים, ומייד
צצה לפנינו רשימה ארוכה כגלות של מספרים רומיים ומילות כשפים
בלשון גאלית עתיקה. זה הזמן בו המיסטיקנים שביננו ממהרים
להעלות למחשב זבח ולהקטיר קטורת, במטרה לפייסו, וקטני האמונה
מנסים מגוון של מכות שטוחות למסך, מרביצים לאח הקטן בסימן "לך
סדר את החדר שלך", ובולעים ואליומים כלחוך השור. אפשר לנסות
להתפלל לאלוהים, אבל גם המחשב שלו עושה בעיות, ופנייתכם תהפוך
לג'יבריש בפונט גרוזיני, ותגיע למשרד החקלאות במקום.
אנחנו אנשים די פחדנים בסופו של דבר, ולא רוצים להתעסק עם
המערכת פן ישימו לב אלינו (וימחקו לנו איזה קובץ קטן שבלעדיו
חיי המחשב משולים לעציץ מעוצב באופן מודרני במיוחד). לכן, תוך
סינון משהו כגון "אנחנו עוד ניפגש, מחשב נבל, ושם תהיה קבורתך"
מתחת לשפם, בתקווה שהמחשב אינו מבין עברית, אנו לוחצים על
כפתור ה"סגור". עם התכנה שסרחה נסגרות עוד חמישה (כענישה
קולקטיבית!), האינטרנט הולך לעשות קניות והאימייל שובת תוך
הזדהות עם ארגון המורים, אבל לא נמחק כלום, והכל שב על מקומו
בשלום יחסי, סלה. צריך לדעת גם להפסיד בחיים.
ב90 אחוזים מן המקרים המחשב לא יקשה לבו, וכניעתנו תתקבל- יען
כי ההיררכיה ברורה. (יש מחשב- אפשר לעבוד בשקט, כולם מרוצים.
אין מחשב, יש עצבים, מתח בעבודה, האנשים ממורמרים, הממשלה
נופלת, מתח איזורי, מלחמה, אטום, סוף העולם).
הבעיה היא, בשאר 10 האחוזים. אני עוד זוכר, כי בפרוס תשל"ח,
המחשב קיבל צבע כחול עמוק תוך כדי כיתובים בלתי ברורים שמשמעם
"נראה לך באמת, חצוף, מחשב רצית? לך לעבוד!", והמשיך במריו עד
קץ כל הימים ( כלומר- עד שבהיסח הדעת, לגמרי בטעות, זרקתיו
מחלוני אשר בקומה השלישית), או המקרה ההוא בו עו"ד מפורסם
נמצא במשרדו בעוד גופתו אוחזת בציפוניה את גרונו של המסך כשפיו
מעלה קצף וקללות עתיקות יומין. למחשב שלום.
אך אל ייאוש, אזרחים יקרים, שכן מאזן האימה נשמר: תמיד אפשר
להחליט ששוברים את הכלים, (פה זה לא רוסיה, כן?!) ולוחצים
"RESET" ואחרינו המבול. הריזיקה: יש כאן נקיטת סיכון
מסויימת, והיא- שמחשבכם ישנא אותכם לנצח נצחים, ויכביר מאמצים
כדי לשבש את חייכם, עד שתהפכו לגרוטאה מזילת ריר, ותשקלו
ברצינות ירידה מהארץ והצטרפות לאחת הכתות שמאד לא אוהבות חשמל
בדרום סומליה רבתי, ותתפרנסו מציד עיזים.
לסיכום: נו, אז מה עושים?
תשובת המערכת:
אני לא מבין בזה. נא לשלוח מכתב לאחראים, הסליחה עמכם, קבלת
קהל בימי שלישי אם ירצה המחשב, תודה.
איתן |
