|
לבי נהר גועש. רצונך לאחוז בו בידייך, והרי - אבדה הנהרה והגעש
דמם. רצונך לתקוע בו דגלך ומחנך - בקשת לך מים עכורים ומחצלת
רטובה. תאמרי "הנני" ובן רגע תסחפי ותאבד לך דרכך.
אני נהר המוסתר במעבה צמחיה סבוכה, זורם בנקיקים סלעיים.
רק מתי מעט מפלסים נתיב אל שמורותיי. האחרים מכירים רק את
הסבך הירוק-שחור או את מוצאי אל הים, אל ההוויה המשותפת.
אינני כובש פסגות כי אם נובע מהן, אינני מותיר מצבות להתפאר
בהן אלא נושא עמי את חיי, כבול למקומי ועם זאת בתנועה מתמדת. |
|
|
אתמול חברה שלי
הלחיצה אותי,
ככה אחרי הזיון
אנחנו מחובקים
יחד, ולא יודע
למה האווירה
התאימה והקראתי
לה שיר שכתבתי,
לא משהוא גדול
ככה ארבע שורות,
ואז משום מקום
אני רואה דמעה
זולגת לה על
הלחי, שאלתי מה
קרה והיא אמרה
לי שממש עכשיו
היא נורא מתרגשת
כי אני מזכיר לה
את אבא שלה, מה
אני אמור להסיק
מזה שגם לאבא
שלה יש זין
קטן?
עמוס מהמוסד
בתור לקליניקה
און. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.