"שברתי ת'שיא ביריקות למרחק"
זרקתי לו בחיוך של דווקא.
שוונקי כיבה ת'סיגריה  ונעמד לידי.
הוא התחיל לחרחר, מוציא מתוכו את כל הלחה...
הוא כיוון ופגע ישר לתוך הכיור, בשירותים בבית של שושה...
- "אכלת אותה חתיכת אפסית קטנה"
"יופי, מה החוכמה... אתה עשית בקשת..."
- "כן כן... מה שתגידי...  אז עפנו?"
"למה?  מה השעה?...."  - אני נוהגת להשלים את עצמי - "כבר
אחת...
 יאללה... זזנו"

הלכנו לסלון להגיד שלום לשושה. היא ישבה שם מחובקת עם ליאור,
ואני לחשתי לשוונקי שהם ממש חמודים ביחד, אז הוא אמר לי שהיא
לא נותנת לו, ובקרוב הוא בטח יזרוק אותה...
זרקתי לו שבנים הם חרא.
"חמודה... תפסיקי לזיין לי ת'שכל, בואי נעוף מפה"
נתנו להם נשיקה וחיבוק, ויצאנו...
כמובן ששוונקי נתן נשיקה רק לשושה... אם הוא ינשק בן בלחי, הוא
כבר לא יחשב גבר!

אמא כבר חיכתה לנו בחניה... הפעם היא לא נראתה כל-כך עייפה.
היא שמעה את המוזיקה שלה, ואני ושוונקי הרצנו קטעים, משחזרים
את מהלך הערב, נזכרים מי נישק את מי, ואיך דרעקי אכל אותה
כשהוא בא לנשק את מור והיא נתנה לו כאפה...

"אמא... תורידי אותנו בתחנה"
- "את לא באה הביתה?..."
"לא, אני נשארת עם שון, לשבת קצת..."
- "יש לך מפתח?"
"כן... לילה טוב אמא... תודה על ההסעה"

הלכנו, אני והוא לזולה.
אני מדליקה סיגריה והוא מצטרף...
הוא מגניב, שוונקי, הוא חמוד.

הוא שאל אותי אם אני עוד רוצה את דור...
"כן... אבל אל תדבר על זה... גם ככה הלב שלי כל-כך שבור..."
- "טוב בובה... אבל אל תהיי בדיכאון..."
"אני אשתדל..."

אני חושבת שהוא באמת רוצה שיהיה לי טוב... והוא באמת מתכוון
לזה.

הוא ממשיך לירוק, ואני זורקת לו שהוא ממש מגעיל, תוך גיחוך
בצחוק מפגר... ויורקת...

אני באמת לא אוכל להגיע יותר רחוק... הוא באמת מלך,
ואני כל הזמן מפספסת....

ישבנו עוד איזה חצי שעה, מדברים וצחוקים, מדליקים עוד סיגריה,
ויורקים...

אני חושבת שזה קצת מעיק.. מצבי הרוח שלי.
ואולי אני סתם פרנואידית.

שוונקי עוד יהיה אליל הבנות...

שנינו נפרדנו, הוא מזכיר לי לא לבכות על דור...
ואני אומרת שוב בסדר.
הולכת הביתה...
ויורקת.. ויורקת
על עצמי.