פה בעיר של לילה, עם הרבה אורות,
שם אני ישבתי וכתבתי ת'שורות.
בלי טיפה של שקט, אין סוף מסיבות,
ולדפוק ת'ראש עכשיו, יש לי המון סיבות.

אוירה בחדר, בדיוק כמו שצריך,
כבר שנה עברה מאז אותו התאריך.
שבו אני כבר לא חופשי, לא יכול לעוף רחוק,
אמרת משהו לא מצחיק, גרמת לי לצחוק.

וזה קצת מוזר, שאני לא מרגיש,
אז חבר, תכין מהר את החשיש...
ונעוף רחוק, נשכח מהפחדים,
ובסוף נלך לישון עם הבגדים...

עם הבגדים, עלינו,
אם רק אלוהים יכל עכשיו לראות, את שנינו.

פה באיזה חדר, עם הרבה דמעות,
חשבתי שאני בסדר, העברתי ת'שעות.
ואמרתי שכך טוב לי, לא צריך עליי שומרים,
סתם משבר חולף כזה לקראת גיל העשרים.

יש עשן על מיים, אש על השמיים,
עוד דבר אחד שלא עישנתי בינתיים.
הרגשה אחרת, לא מובן בדיוק,
שאיתי נשארת, תעביר את הבקבוק.

וזה קצת מוזר, שאני לא מרגיש,
אז חבר, תכין מהר את החשיש...
ונעוף רחוק, נשכח מהפחדים,
ובסוף נלך לישון עם הבגדים...

עם הבגדים, עלינו,
אם רק אלוהים יכל עכשיו לראות, את שנינו.

פה בעיר של לילה, עם הרבה אורות,
שם אני ישבתי וכתבתי את השורות.