New Stage - Go To Main Page

מורן סנסקי
/
אבא שלו זה צביקה פיק

אבא שלו זה צביקה פיק

יש לי זוג חברים, שכל שישי בערב הם לובשים תחפושות גדולות
ומזעזעות של חרקים (כל שישי חרק אחר) יוצאים לרחובות ורוקדים
שם ריקודים דביליים.
הערסים, כמובן, מכים אותם ומקללים אותם בערבית מדוברת.
אבל מה לעשות, זה הכייף שלהם.

שישי אחד, בזמן שהם קיפצו וריקדו בתוך התחפושות, לאחד החברים
הייתה הארה, הוא ראה אור אדום וחזק. (מתברר שזה היה עוד ערס
שכיוון עליו את עט הלייזר המעצבן)
בכל אופן, בעקבות ההארה החבר החליט שהוא צריך למצוא מקדחה
ולבנות בית מקלט כי הסוף קרב.
הוא יצא מהתחפושות הענקית שלו והתחיל ללכת לכיוון חנות כלי
הבניין.
אבל אז הוא גילה שהיא סגורה כי יום שישי היום. הוא הלך לביתו,
אמא שלו צעקה עליו שהוא יצא בלי להגיד לה והאח הקטן הנודניק
שלו חיטט בתמונות פורנו דוחות.
הוא הדליק את הטליוזיה וראה "שידורי המהפכה" וכמעט בכה
מהבדיחות הלא מצחיקות שהיו שם.
הוא החליט לצאת לרחובות להידבק לאיזו קבוצת בני נוער עד שהם
יצרחו עליו שאם הוא לא עוזב אותם הם קוראים למשטרה.
הוא יצא וראה טווס קטן רץ לו על הכביש ואחריו נסעה מכונית עם
שני ציידים חסונים שרדפו אחריו. הוא הזדהה עד מאוד עם הטווס
המסכן והחליט לצאת לעזרתו.
במהירות הבזק הוא נכנס לתא טלפון של "בזק" בלי דלת ובלי תקרה
הוא התלבש בחליפה המיוחדת והצמודה שלו וכל הבנות שעברו במקום
חטפו עיוורון זמני, שבץ ונזלת בעקבות המראות הקשים שהן חוו.
הוא רץ בכל כוחו והתאמץ עד מאוד הוא לא נעלב שראה מימינו ילד
בן 3 רוכב על קורקינט ועוקף אותו.
"עצרו פושעים!" הוא קפץ לכביש ונופף בידיו .
הציידים לא עצרו. הם אפילו לא האטו ולא צפרו. הוא מתך את
חליפתו כי היא לחצה לו בכל מיני מקומות ואז הוא רץ ותפס את
הטווס, הטווס נמעך בתוך ידיו הגדולות.
הטווס המסכן גסס למוות בתוך ידיו של החבר ההוא שלי. ואז הטווס
פתח את פיו ואמר:
"אני אוהב אותך, איזבלה."
ואז הטווס עצם את עיניו ומת.
החבר שלי חשב שהוא צריך לחזור למנהגו הישן, לרקוד בתוך תחפושות
ג'וקים.
  אבל היום זה מאוחר מידיי. הוא חזר הביתה ואחיו הקטן וחבר
שלו שתו קולה ותקעו גרפסים גדולים.
"מגעילים!" צרח החבר שלי ועלה לחדר שלו.
הוא פתח את הדלת ואז הוא ראה זוג לא מוכר עושה את זה על המיטה
שלו. הוא סגר את הדלת במבוכה קלה... ואז הוא קלט שהוא חייב
לישון. והוא לא ממש יכול לעשות את זה.
אז הוא צרח "אאא-מממ-אאא!!!"  אמא שלו לא ענתה לו והוא הבין
שאמא שלו נעלמה! הוא החליט שהוא ייסע לארגנטינה לחפש את אמא
שלו. אבל מיד אחרי שהוא ילך לישון. הוא נרדם על הרצפה וחלם
חלומות משונים.
הוא קם מזיע נורא והיה חייב לצחצח שיניים. הבעיה הייתה שלא היה
לו מושג איפה המברשת שלו. ואז הוא חשב איפה הוא שם אותה
לאחרונה, ונזכר שביוני 92' הוא ראה את המברשת והשתמש בה. אבל
איפה לעזאזל הוא שם אותה אחר-כך...
הוא ויתר על רעיון היגיינת הפה והחליט על מזון לקיבה. הוא פתח
את המקרר ומצא כל מיני ביצים רקובות וחלב ירקרק.
"ר-ג-ע! אני לא בבית!" הוא הבין וקלט שהוא היה בבית של השכנים
שלו. "אבל למה לעזאזל אין להם משהו לאכול?" חשב בזמן שהוא פתח
את הארונות.
"כי אתה בבית של אקס מן!" יצא הפרופסור המוזר על הכיסא
גלגלים.
"אני חייב להציל את האנשות..." מלמל החבר שלי.
"כן,"אמר הפרופסור "תציל את העולם מהכלא. אתה עצור." הוא צעק
והקול שלו גרם לקנקן החלב הירקרק להתנפץ ולהעיף חתיכות זכוכית
לכל עבר.

וכך נגמר הזיכרון.
רכבת נוסעת לא חוזרת אך הידידות לעולם נשארת.


וכך סיים חברי את חיו בכלא של האס-מן, על פשע שלעולם לא עשה.
סוף אופטימי ביותר



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 12/10/02 19:46
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מורן סנסקי

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה