אמרתי שזה הולך איתי לקבר ועכשיו אני עסוקה בלהתמסטל ולראות
איך העיניים שלי נהיות אדומות ואז אני מסתכלת על העולם שלי
ומתחילה לצייר נקודות. הבטחתי לך שזה הולך איתי לקבר ואת לא
הגבת בכלל. נראה לי שאחרי שהלכתי בכית. גם אני בכיתי. אבל אחרי
זה לעולם לא, אני מעדיפה להתמסטל מנת יתר של מציאות עשתה אותי
אפאתית. את בטח לא תסלחי לי לעולם. אני הצלחתי לסלוח לה, אבל
את זה אף אחד לא יודע. זה הלך איתי לקבר. ראיתי אותך בוכה
וצחקתי. כי הייתי כל כך מסטולה. אני צחקתי ואת הסתכלת עליי
ובכית,ואני לא יודעת מי התחילה, ממש כמו הביצה והתרנגולת.
כשחושבים על זה אני באמת מראה עצוב. תראי מה החיים עשו לפנים
שלי, כל חלק בפרצוף שלי שייך לבנאדם אחר ששבר לי את הלב בשלב
כלשהו בחיים שלי. שהם גם מבדחים בעצב פניהם. |
