|
מרגישה את החיים נוזלים לה מבין האצבעות
טיפות לחות שנופלות על אדמה קרה
רועדת מבפנים
רועדת מבחוץ
גיבורה פחדנית בבועה לא ורודה
ילדה אבודה
ילדה שהגיע סופה
החלטה של שניה
כשזלגו הדמעות על כולה
החליטה שזהו גורלה
כשהכל מטושטש
אבל בסוף מתבהר
לא כואב
לא עובר
רק נגמר לו
והיא שם מרחפת על ענן של שלווה
בלי כל סבל
בעולם משלה |
|
|
משה קרוי לא
מחזיר לי
טלפונים כבר
כמעט שנה.
בואנה, הוא ממש
אגואיסט הבן-אדם
הזה.
הנזיר
האלקטרוני, שוכח
להניח את
השפופרת על
המכשיר ויוצא
ישר בהאשמות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.