מ. יציק / נוקטורן |
א.
אני כותב רכבת פחם -
רכבת פחם.
אני מצייר את התחנה הכי עזובה
באוקלהומה -
ספסל
פנס רחוב כבוי
שני זוגות ביניהם
ערפיח
ורכבת פחם
סיגריה דלוקה מתנועעת לאורך
אלכסון המיטה
מנגד
צלליות עבות
מצמידות אוזניהן אל הקיר.
הן מסוגלות לשמוע
יללת אנשים אדומים
ב.
שרירי התאומים
נצמדים זה אל זה לראשונה מאז
הזריחה. לא נמצא מי שמצא בה
היבטים חדשים. רשמתי על דף משבצות:
חסרו לה -
סמים קלים
פירוטכניקה
ונפש שובבה
השקיעה,
לחשו הינשופים שהתגודדו
על אדן החלון -
היתה קשה אף יותר
ג.
שוב מוקרן הסרט הזה.
טובי השחקנים
אינם יודעים לשחק
חושך
ד.
שוב החושך הזה.
סרט
שקיעה
שרירי התאומים
יללת אנשים אדומים
שני זוגות
ביניהם אני
כותב ספסל
פנס רחוב כבוי
אוקלהומה
ורכבת פחם ומצמיד
אל הצלליות על הקיר
גו כתוש
ומעוקם ומבשל לינשופים המצטנפים
על אדן החלון מטבל עמוק
בעל מרקם לכיד
ומעניק לחושך בחושך
היבטים חדשים
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|