|
לרונית
אנו דורסים אכזבות משומשות
אבני דרך בזמן
של בזלת שחורה
מורידים עינינו אל גובה פני המים
לבחון בעדינות המתאימה
את תנודות הגלים.
מה יפה היה חיוכה בשיפולי הר האושר
כמו פריחת הרקפות
בצל עצי השקמה
אל מול נופיה המכניעים
של בקעת גינוסר.
|
|
|
כמה פעמים ספרת
עד עשר ושום-דבר
לא קרה?
אחד, שניים,
שלושה, ארבעה,
חמישה.
מה קרה?
ספרתי אריות ולא
כבשים.
אחד עייף
ומטופש. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.