מ. יציק / לא עוד זנב |
כי באת אליי נכונה להחריש
לחשות בי את עול ימי כל השתיקות
כמגודדת תמרים שעייפו על פניו התוהות של הדקל
שבת להעיר את משק כנפי פרפר זנב הסנונית
ונשאתיך נחקקת על קלף המגילה
לגנוז בך את סוד דברי כל הימים
כמגולל גלעיני תמר שדבקו אל זוג כנפיי האומרות
שבתי מדרכי יוצאת הזנב
בי להראות לך
את כל הפנים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|