מ. יציק / דלתות הזיו |
רק זמן.
רק זמן אל תבקש, ילד רך
שאני קשה בשנים הנוקפות
הנוקשות בכפור על דלתי הננעלת.
מבפנים.
מבפנים היא ננעלת, איש קטן
שאני גדול בדמעות הקרות
מבקש לעצמי אך חיוך אחרון.
שלך הם.
שלך הם כולם, הזמן והבפנים
והבחוץ והשנים
אז פתח, ילד רך
למד אותי חוץ
הראה לי עכשיו
חייך אליי מגבוה,
ופתח.
מוקדש באהבה לאחייני זיו במלאת לו שנה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|