אבא שלי לא אוהב אותי יותר, מבחינתו אני "מחוקה"
המסכן כל כך מתגעגע לימים כשהייתי ילדה קטנה ומתוקה
אך אני עדיין אותה ילדה, גבירותיי ורבותיי
אבל הנה איבדתי לי אבא כי לא ביצעתי את כל אשר ציווה עליי
תשלח אותי מהבית, תזרוק אותי לרחוב,
כי הכל עדיף מאשר לגור אתך ככה, אבא, ולהרגיש כל הזמן בחוב
על כל יציאה, (אפילו לשכן,) עליי להתייצב ולדווח
ואם איני עושה זאת, אז יש צרות ואבא לא שמח
אבא, אני אותה ילדה, רק נערה "מתבגרת" עכשיו
אבא, אני רחוקה מלהיות מושלמת, אבל למה אתה מפנה אליי את הגב?















נו, מילא.