אני לא אתחנן ואני לא אתרפס
ואותי לא תמצאו מחר, גם אם תתאמצו לחפש
אני לא רובוט ויש הרבה יותר מ"חוקים וכללים"
אבל את הרגשות שלי - אתם מהר מידי שוללים
אני לא שייכת לכם, אני בן אדם של עצמי
אז בבקשה תפסיקו להעניש אותי על מי שאני

למרות שאני קטינה, גם לי מגיעות כמה זכויות
רק אבקש שלא תתייחסו לטענותיי כאל הבלים ושטויות
קבועים באופן עצוב, באותה צורת המחשבה מהעבר
ואני לא אתנצל על כך שתום הילדות שלי נגמר
אני משתמשת בהגיון שלי ולא פוגעת בסביבה
ורק בגלל הגזירות שלכם, אני לא איחנק ואגווע

זוכרים שפעם אמרתם שאתם אוהבים גם כשאתם כועסים?
אז זה כבר לא כל כך ברור אצלכם, לפי המעשים
דוחים אותי מעליכם כשאני באה לחבק אתכם
כי לא הייתי בלילה ההוא בבית, תחת השגחתכם
כל הדעות המיושנות שלכם מותירות אותי כלואה
הלוואי ותתעוררו למציאות, ותצאו החוצה מהבועה

נמאס לי להתווכח אתכם על המובן מאליו, זה גוזל יותר מידי כוח
לפעמים אני לא יכולה לעמוד יותר בהגבלות ואני פשוט רוצה לברוח