תוגתך משברת את סלעיי נפשי
בים נשמתי הלא יודע שקט
וכולי פיוט ערמומי של יום שישי בערב
מתאבק בחול אשר על שפת הים
סך כולו חול אשר על שפת הים
ובלב הים מגדל שן
ושם את שוכנת
מחלפותיך צונחות עטות אל המים מחלון המגדל
מתלחלחות מעט במליחותם
ועב-סערה ממעל
מרסק גולם פרפר אחרון בגשמיו
וכל כולי מתמסר לפיוט
המנסה להכיל אותך | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.