|
תוגתך משברת את סלעיי נפשי
בים נשמתי הלא יודע שקט
וכולי פיוט ערמומי של יום שישי בערב
מתאבק בחול אשר על שפת הים
סך כולו חול אשר על שפת הים
ובלב הים מגדל שן
ושם את שוכנת
מחלפותיך צונחות עטות אל המים מחלון המגדל
מתלחלחות מעט במליחותם
ועב-סערה ממעל
מרסק גולם פרפר אחרון בגשמיו
וכל כולי מתמסר לפיוט
המנסה להכיל אותך |
|
|
"בקומך בבוקר
משתנך, פו" אמר
לבסוף חזרזיר-
"מה אתה אומר
לעצמך?"
"מה יש לארוחת
הבוקר?" השיב
פו. "ואתה,
חזרזיר, מה אתה
אומר?"
"אני אומר: מי
יודע מה יתרחש
היום."
פו הניע ראשו
מתוך הרהורים.
"אותו הדבר,"
אמר.
(פינקי חוזרת
קצת לילדות) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.