|
ענפי העץ
הנאנקים תחת הרוח
נושקים לארץ
זורים בי געגוע
אלייך--
כמו כמיהת האדמה
לאגל טל הנפרד
מן העשב
אשכב במבואות
דמעותייך
תני למלח לזרום
בעורקיי
עד יכהו עיניי
ואל תדאגי.
אל תדאגי. |
|
|
תמיד רציתי
להיות סוכנת
מוסד ואפילו
פתחתי סוכנות
חקירות עם חברה
טובה
עד שראיתי את
אלי כהן תלוי.
המאהבת מיפן
שהתפוצצה מזמן |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.