מתישהו כשילכו כולם
שילכו הם לעולמם
יעסקו באהבות והריגושים שלהם
אני אמות לי מבפנים
יתכנס כולי לקופסא קטנה אחת
אירדם בשיר ערש אחד

בחלל הגדול הזה איבדתי את התחושה
איבדתי את עצמי איבדתי הבנה
עיניי חזרו להיות עיוורות
ידיי משותקות וכל כולי דמעות זולגות

דמעות חמות מנסות להמיס את מוחי
לחמם את גופי
לעטוף אותי באהבה
אוספות אותי אל אותה קופסא
מרדימות אותי בלחישה
בשיר ערש אחד

חנוק בבטני שוכן לו השיר
ממלא אותי בחלומות
מדריך את דמיוני
זורם לו בכל העורקים
ומתערבב עם תוכי

לעוד כמה שנים
לעוד כמה רגעים
שישטוף אותי בקסם
ואני שוב אחזור ואצא
מקופסתי...
ישנונית לגמרי מחכה לעוד