מאז שראיתי את הקליפ של "מיס ג'קסון", שבו כל החיות מניעות את
ראשן בהתלהבות לפי הקצב של השיר, ובמיוחד מאז שקראתי שהינשוף
בשיר באמת אולף לעשות תנועות שיראו כאילו הוא אומר "Forever
ever", מאוד רציתי להשיג לי ינשוף כזה, שיגיד לי מתי שארצה
"פוראבר, פוראבר אבר, פוראבבבבר אבבבבבבר".  אז מה עושים?
הולכים ל"תנו לחיות לחיות", כמובן. הרי משם לקחתי את שפרה ואם
כבר להשיג בעל חיים, אז למה לא להציל אותו ממוות וכל החרא
הזה?
אז הלכתי ל"תנו לחיות לחיות", ואח"כ לסניף השני שלהם, ואח"כ
לשלישי. וכמו בתיאום מראש, כולם הסתכלו עליי במבט מוזר
כשביקשתי ינשוף, עם עדיפות לכזה שיגיד "פוראבר אבר", ולאחר
שצחקו מעט, ענו לי שאין להם ינשופים, ושאנסה בסניף אחר. אחרי
שניסיתי בכל הסניפים ובכל המקומות, החלטתי ללכת לגן החיות
ולשאול אם יש להם ינשוף. בגן החיות חייך אליי העובד המשועמם
וענה שיש לו ינשוף, אבל לא כזה שאומר "פוראבר אבר". "הוא אומר
משהו אחר?" שאלתי. "הוא רק אומר 'שלום', 'תודה' ו'ארטישוק
מקולף'." "או קיי," עניתי, "אז אולי אפשר לקנות אותו וללמד
אותו להגיד עוד דברים?" "אני מצטער," אמר העובד, "הוא לא
למכירה."
אז אחרי שהבנתי שאני לא אצליח להשיג לי ינשוף, ובטח לא לאלף
אחד שיגיד "פוראבר אבר", החלטתי לעבור לתוכנית ב' - ללמד את
שפרה להגיד "פוראבר אבר" או לפחות להניע את הראש.
לקחתי את שפרה, העמדתי אותה על מדף כך שתהיה בערך בגובה
העיניים שלי, ליטפתי את ראשה ואמרתי "תגידי 'פוראבר אבר',
שפרה'לה." "מיאו," ענתה שפרה. "פוראבר אבר," אמרתי. "מיאו,"
ענתה שוב שפרה וריחרחה את אפי. "שפרה," התעקשתי, "אם לא תגידי
'פוראבר אבר' אין אוכל." "מיאו," אמרה שוב שפרה, קיפצה בקלילות
מהמדף והלכה לכיוון האוכל שלה.
מייד זינקתי אחריה, תפסתי אותה ושמתי אותה על המדף. "עכשיו
תקשיבי, שפרה," אמרתי בתקיפות, "אני לא אכריח אותך לדבר, אבל
רק תסתכלי על היד שלי. ברור?" "מיאו," אמרה שפרה, מעיפה מבט
לכיוון קערת האוכל שלה. "תסתכלי על היד שלי," אמרתי לה והתחלתי
להרים ולהוריד את ידי אל מול עיניה. שפרה הסתכלה עליי. "על
היד, חמודה," ציוויתי, "על היד." המשכתי להזיז את היד בתנועות
שהתאימו לאלו של החתולים בקליפ. שפרה גירדה ברגלה האחורית את
אחת מאוזניה. המשכתי להזיז את ידי. שפרה החלה ללקק את זנבה
הלבן והארוך. "שפרה," הרמתי את קולי, "תסתכלי על היד שלי!"
שפרה קפצה מהמדף ופנתה לכיוון האוכל שלה.
אני חושבת שהגיע הזמן להשיג כלב. או לפחות להפסיק להאכיל את
שפרה.