היא מחייכת, אומרת שטויות, בקושי מקשיבה
אני מסתכלת לה בעיניים לחפש אולי יש עדיין מירב בפנים
וגם שם היא נעלמה.
אני מחפשת קצת מסביב, ושום דבר... נשארתי אבודה.
"מירבי מירבי" אני צועקת בתוך הלב שלי, בפנים.
זאת כבר לא מירבי שלי.
אולי מפלצת רעה חטפה את מירבי שלי?
מפלצת שאוהבת ילדות יפות, עם צחוק מתגלגל וגומות
שממציאות שירים ואומרות מילים מנומסות,
שיש לה אמא ואבא ואח תינוק קטן
ובלימודים תמיד יודעת לקבל מצוין.
שוב אני שואלת בלב
מירבי אמרה שאם אי פעם ארצה לומר לה משהו חשוב ולא אראה אותה
פשוט אומר בלב והיא תרגיש.
אבל גם זה לא עזר
הפרצוף שלה נשאר באותו מצב, אדיש.
והיא מסתכלת עלי מחפשת מתחת לשולחן , מאחורי הדלת
והסתכלתי לה בעיניים ולא ראיתי שם את אותה מירבי שלי
ראיתי שם ילדה אחרת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.