נסעתי למסיבה אימא, ונזכרתי במה שאמרת:
"נכון שאתה אחראי בני, אך אל נא תשתה ותנהג..."
נצרתי מילים אלו בלבבי אימא, וחגגתי במסיבה,
ואפילו לא שתיתי אימא, למרות הלחץ מהסביבה.
המסיבה נגמרה אימא, וכולם נסעו מכאן.
גם אני נסעתי אימא, וידעתי שזה לא יהיה מסוכן,
כי לא שתיתי אימא, והרגשתי שאני כה מושלם.
אך אז פגעה בי מכונית אימא, על ידי נהג שהרגיש ברומו של עולם.
עכשיו אני על הכביש אימא, והרופא רוכן מעלי,
הוא לוחש לשוטר אימא, שכדאי שאתפלל לאלוהי,
כי לבית החולים אני כבר לא אגיע אימא,
בגלל נהג ששתה לשוכרה...
הנהג השני כאן עומד לידי,
מבולבל, מעורפל ושיכור,
כה אומלל.
אך הוא חושב, עמוק בלב, איזה מזל שניצל.
אז למה אני, שהתנהגתי מעל ומעבר
הוא, הוא זה שממהר להגיע לקבר? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.