"אם אתה מפחד להגיע אל הקצה
אתה כבר אבוד"
(ג'ון פוסטר דולס)
ליבי שבהרים - עכשיו בעמק
שפל רוח ומושפל מבט
קטונתי מקבל מתנת ההדק
כדור בלוע הבליעה - מחנק
רוחי האבודה - עכשיו שותתת
דמי מותר ודמוי נהר
קטונתי מקבל מתנת השקט
כלי קיבול לזעקות - מבצר
מותי שבדמיון - עכשיו בקבר
עטוף עפר ומרחבים סגורים
קטונתי מקבל מתנת האפר
פיסות ממני באויר - פרפרים
המוות נערם
והגופות בחדר
כורעות תחת
צחנת הריקבון
הנטל הכבד
הממכר הזה
מתרכז בין
ארבע הקירות
והחלון פונה הימה
עם תריסיו המוגפים
גלי האוקינוס מתחרים
בגלי הסירחון האינסופי
והיא יושבת שם
במרכז ים המוות
רגליה השלוות שלובות
כעין תנוחת הלוטוס
מתרכזת
מתנקזת
והמוות
נערם
בדרכי אגב הסמלים משתפשפים ונשחקים
כל מילה והאיזכור שלה - המשומש והבנאלי
זנבות מפוארים מקוצצים - מכושכשים
יגחכו זבובים ויתרחקו מטווח השוט המדדה מולם
המשמעות אבדה בין אות לאות ותבניות
העותק הדהוי אינו קריא עוד - אינו מובן
ניהיליזם הוא פרא
תפרחת בשדה אנרכיה
עדת פתאים כאוטית בראשה זקנים
מה יועילו לנו מגינינו הכבירים?
בכור-שטן המצביא האגדי שובר החלונות מנופצים
כוח הזקנים בחלונות החסינים
מאחרי וילון יד גרומה מזיזה גייסות אל החזית
ניהיליזם הוא פרא
העולם חזית אחת
היסטוריה מתרחשת מול פיות הפעורים
בולעים זבובים ומקיאים
הזקנים מהודקים לאוכפים ומנמיכים ידם - סימן מוסכם
התקפת הנגד דיקטטורה נאצלת
ניהיליזם פרא
"על כרחך אתה נוצר
ועל כרחך אתה נולד
ועל כרחך אתה חי
ועל כרחך אתה מת"
(מסכת אבות)
|