היית פה רק אתמול
ועכשיו כאילו השארת פה חובה
את חסרה מאוד
השרית הרגשה של כיף באויר
אני מתגעגע ואת כל כך קרובה

חשבתי להתקשר, אמרתי לעצמי שלא כדאי
לא רציתי להיות נודניק שכזה
העדפתי להעביר את הזמן
עוד ועוד,אולי לקוות
שאת תהיי זאת שתתקשר

אני מאוהב בך ולא מאתמול
אני יודע שאת יודעת. לפחות ככה נדמה לי.
נתת רמזים חיוביים אבל אני לא בטוח.
אמרו לי "לך על זה" אבל רציתי לדעת בודאות.

אולי אני רגיש מדי, אולי לא בשבילך
אבל לפעמים הרצון מתעלם ממחשבות מיותרות
את מודעת לרגש אך לא לעוצמה
בלעדייך כרגע יש לי שממה

כנראה שאני יכול לרצות עד מחר
עוד לא התחלנו וכבר לבי כמעט נשבר
זה מסוכן להכנס להרפתקה
אולי זה טוב שכבר עכשיו קיבלתי את המכה

אזרתי אומץ. שמתי שיר יפה ברקע וטלפנתי אליך.
החלטתי לדבר איתך,אך לא עשיתי זאת ממש.
רציתי לבדוק האם יש משהו גם בצד השני.
זה לא נראה כך. ליבי נחמץ.

נסוגתי בי, התחלתי על עצמי לרחם.
השתדלתי שלא,אבל אותך אני רוצה.

אני חושב שההפסד הוא גם שלך
רציתי להוכיח לך שאת אותי הרווחת.
אבל ההזדמנות תישאר במחשבות
כי לפעמים זה מה שקורה לאהבות.