אני שוכב בתחתונים על המיטה, עוצם את העיניים ומסתכל למעלה. נו
כבר קיבינימאט, למה זה לא מגיע ? למה זה לא מגיע ?
עוד שעתיים סיגל ואני מתחתנים וזה לא עובר, פשוט לא עובר.
הכל התחיל כשהייתי בן חמש, ילד רגיל ושובב. הלכתי עם אמא לקנות
"לבני-הדר" כי חשבו שאני ילד חכם ואמא היתה ממש גאה בי שאני
פותר בעיות חשבון של כיתה ב'. כשיצאנו מהחנות, אני לא יודע למה
אבל החלקתי ונפלתי על שפת המדרכה. אני זוכר במעורפל בית-חולים,
צינורות וכאלה אבל הדבר שאני הכי זוכר זה שכשהורידו לי את
התחבושות מהפנים, היתה לי צלקת גדולה ומכוערת בצד ימין, בין
האף לשפתיים והרופאים אמרו לאמא שעד החתונה זה יעבור.
כשחזרתי לגן, אחרי שלא הייתי שבועיים, כל הילדים שאלו אותי מה
זו הצלקת והסברתי להם שזה בכלל לא משנה, שהרי עד החתונה זה
יעבור.
עם השנים התרגלתי לצלקת, נתתי לה שמות חיבה וכשהרגשתי שהיא
מכערת אותי הייתי אומר לה, את עוד מעט הולכת, אני נשאר פה.
וצוחק לעצמי בלב.
מגיל שמונה עשרה חיפשתי להתחתן: בתיכון, אחר כך בצבא ובסוף
באוניברסיטה. התחלתי  עם כל מה שזז או יותר נכון עם כל מי
שזזה. רק כשהתחלתי לעבוד בתור יועץ שיווקי במועצת הלול, פגשתי
את סיגל.
לסיגל לא היתה תחושה ברגל ימין. היא עפה מהאופניים כשהיתה בת
שבע ואיבדה את התחושה ברגל. הרופאים אמרו לה שזה ככל הנראה
נובע מההלם ושעד החתונה זה יעבור.
כשהיא שאלה אותי על הצלקת, סיפרתי לה. היא קפצה וצעקה שגם לה
הבטיחו שעד החתונה זה יעבור וגם היא לא התחתנה עדיין.
סיגל די מכוערת, אפילו מאוד וגם קצת טיפשה, אבל כעבור חודש
התחתנו. אמא שלי נעשתה לבנאדם הכי מאושר בעולם כי מצאתי את
אהבת חיי ששבתה את ליבי תוך חודש. אם היא רק היתה יודעת למה
אני מתחתן.
עכשיו אני שוכב על המיטה. עוד שעה וארבעים. אני ממשש את הצלקת.
מה, עוד מעט היא תעלם ? חייכתי ונרדמתי.
אחרי שעה וחצי התעוררתי לחופה.

מתחת לחופה, אחרי  שהרב דיבר וכולם שמחו, אני מחייך לסיגל, אם
אשכחך ירושלים תשכח ימיני והופ, לשבור את הכוס.
אייייייייי, אני שובר את הכוס, רסיסים עפים לכיוון הפנים של
האנשים ואני רואה שלסיגל יש חתך בדיוק כמו שלי יש, מתחת לאף
בצד ימין. חיוך קטן מתגנב לשפתיי כשאני ממשש את הפנים ולא
מרגיש את הצלקת. זה באמת עבר, כמו שאמרו הרופאים וכמו שאמא
אמרה, זה עבר ממש בחתונה . עבר לסיגל.
מלא חיוכים אני רץ לעזור לה ולחבוש אותה בפנים אבל אני מאבד
שיווי משקל ונופל.
אני מנסה להתרומם ולא מצליח.

איבדתי תחושה ברגל ימין.